אוג 072013
שלום,
אימצתי לאחרונה גורה מעורבת בת כחצי שנה. ע"פ הדברים שכתבת במאמרים נראה כי בביתה הקודם, התגובות של המשפחה, "עודדו" התנהגות אגרסיבית, קפיצות, נשיכות, נביחות כו', אני מעוניינת לשנות את זה ולעודד התנהגות נעימה ורגועה יותר. יש לי כלב נוסף מבוגר, רגוע, עדין, שלא עושה את הצרכים בבית.
יש לי מספר שאלות:
1) התעלמות מנביחות והתעלמות מנשיכות ומתן צעצוע חלופי אלה הם דברים שאני מסוגלת לעשות. הבעיה הגדולה היא הקפיצות. מדובר בגורה גדולה יחסית ומאוד אגרסיבית. כשהיא קופצת על מבוגרים היא מכאיבה להם וכשהיא קופצת על ילדים ונערים היא יכולה אף להפיל אותם. דבר זה לא כל כך מאפשר התעלמות. מה אני יכולה לעשות על מנת להרגיל אותה לא לקפוץ על אנשים?
2) במאמר שכתבת על עשיית צרכים בבית התייחסת בעיקר לביטחון באזור שאנחנו רוצים שתעשה צרכים, נוחיות האזור וכו'. התייחסות זו נראית לי לא רלוונטית למצב שלי. אני גרה בדירת גן סטנדרטית עם חצר מאוד מאוד גדולה. הדלת לחצר פתוחה כמעט כל שעות היום, דבר המאפשר לכלבים לצאת ולעשות את הצרכים בחוץ, לרוץ ולהשתולל. בנוסף, מידי כמה ימים אני יוצאת איתם לטיול שנועד יותר להתאווררות וכייף מאשר עשיית צרכים. הכלב עושה את הצרכים רק בחצר והגורה עושה גם כן את הצרכים בחצר אבל לפעמים גם בבית. את הצרכים היא עושה דווקא לא בשעות הלילה שהדלת לא פתוחה אלא בשעות היום שהיא יכולה פשוט לצאת לחצר ולעשות. ממה לדעתך עשיית צרכים זו נובעת? ואיך ניתן למנוע את זה?
אשמח לתשובה.
המון תודה,
עידן.
לגבי השאלות:
הקפיצות: עדיין להתעלם (ממש לשלב ידיים ולהפנות אליה את הגב) ולחזק מאוד (חטיף) כשהיא מתישבת זו הדרך הכי יעיל. דרך אלטרנטיבית היא לזרוק לה חטיפים על הריצפה כשאנו נכנסים הביתה מה שמסית את ההתנהגות מקפיצות לאיסוף החטיפים. בהדרגה היא תצפה לחטיפים ובהדרגה נמשוך את הזמן עד שהיא מקבלת את החטיף ואף נחכה שהיא תתישב. כמובן שלשם כך צריך שיהיו חטיפים מוכנים לכל מי שמגיע הביתה. חשוב מאוד שתגובת הסביבה תהיה אחידה על מנת ליצור את השינוי ההתנהגותי.
לגבי הצרכים: צריך לשבור את ההרגל. הדרך הכי יעילה זה תיחום לתקופה זמנית על מנת למנוע ממנה לעשות בבית. כלומר או שהיא מתוחמת בבית (גדר גורים) או שהיא תחת השגחה שלנו (עם רצועה נשרכת) וברגע שמראה ריחרוחים שהיא הולכת לעשות צרכים – מוציאים אותה לחצר. אחרי כמה שבועות של אי עשיית צרכים בבית – נוכל להתחיל בהדרגה לוותר על התיחום לזמנים הולכים וגדלים עד שלא נזדקק לו כלל.
בהצלחה,
אלון