שלום אלון, בוקר טוב
האתר שלך מקסים!
יש לי שאלה – הכלבה שלי בת שלוש, טריירית בינונית-קטנה, הצלתי אותה בגיל 8 חודשים בערך. היא הולכת נהדר בטיולים ומתנהגת למופת שאני בסביבה. מאד צייתנית וממושמעת.
פרט לבעיות הבאות: היא פחדנית מאד, כתוצאה מכך היא נובחת כשמישהו נכנס הבייתה (גם מהתרגשות, כלומר על אנשים מוכרים ואהובים) וקופצת עליהם לפעמים
יש לה חרדת נטישה קשה מאד (אם היא אצל אנשים שהיא לא מכירה או לבד) שבאה לידי ביטוי בקפיצה ושריטת הדלק והקירות, קריעת ניירות אם יש בסביבה (בדרכ אני מרחיקה), הרטבת הרגליים (ליקוק אובססיבי) וכמובן היפר מטורף כשאני שבה הבייתה.
היא עושה פעילות גופנית די רבה ביום (מינימום 5 קילומטר, לרוב 8 קילומטר. בממוצע שעה הליכה, קצת ריצה, ולפעמים משחקים בחצר בבריכה) כך שאני לא יודעת כמה זה קשור לתסכול מפעילות, למרות שהיא מאד מלאת מרץ תמיד.
אני מתעלמת ממנה כשאני חוזרת הבייתה (לא מתייחסת להתלהבות שלה ולפעמים מורה לה ללכת אחורה והיא קופצת באויר ומתרחקת באמת)
עברתי בשבועיים האחרונים לדירה חדשה והוזהרתי ע"י הבעלים שמא תפגע בדירה (גם כך בא לקראתי שאישר לי כלבה) וכן הנביחות כשהיא לבד וודאי ישגעו את השכנים (נובחת מכל רחש).
יש לך עצה עבורי? איך והאם אפשר להתמודד עם זה??
תודה
גלי
גליה,
ראשית, תודה על המחמאות.
לגבי הכלבה – על פי התיאור שלך הכלבה נכנסת ללחץ בלתי נשלט (חרדה) כשהיא נשארת לבד. על מנת לשחרר את הלחץ היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת. זה אכן נראה כמו חרדת נטישה. אפשר לטפל בחרדת נטישה. העיקרון של הטיפול הוא להרגיל את הכלב בהדרגה למצב שהוא נשאר לבד מבלי שיקבל שום חיזוק על ההתנהגות הלחוצה שלו (נביחות/שריטות וכו'). השלב הראשון של הטיפול חייב להיעשות מחוץ לבית (כלומר בבית המאלף או בפנסיון) ובשלב השני חוזרים הביתה תוך הקפדה על כללים שאותם יקבע המאלף. מטרת הטיפול להעלות את הביטחון העצמי של הכלב כשהוא נשאר לבד. לגבי בעית הפחד – גם כאן הפיתרון קשור להעלאת הביטחון העצמי של הכלב.
כל מה שכתבתי הוא ברמה התיאורטית. כמובן שצריך להתאים את הטיפול לכל כלב/בעלים. בכל מקרה השלב הראשון חייב להיות פגישת איבחון בביתך על מנת לאבחן בצורה יותר מדויקת את הבעיה, לאמוד את אופי הכלב והבעלים ולהמליץ על הטיפול האופטימלי.
מקווה שעניתי,
אלון