"השארת הגור בשגר לתקופה ארוכה יותר ללא אינטראקציה מספיקה עם בני אדם – תיפגע ביכולתו ליצור קשר עם בני אדם וסביבתם ובאופן זה תצמצם את חוסנו הרגשי-נפשי."
היי אלון,
אתמול צרפנו למשפחתינו גורת קבליר קינג צ'ארלס בת 3 חודשים (ע"פ המוכר) הפרידה מאימה הייתה לה קשה ונראה בהתחלה כי היא הייתה מדוכדכת אך לאט לאט נפתחה אלינו
תחמנו וסידרנו לה פינה בבית שלנו ונראה שהיא מפחדת מאוד לעזוב אותה וחוששת ממגע עם בני אדם לא מוכרים וגם מאיתנו אם בטעות עשינו לידה תנועה חדה או קול חזק.
כשאנו מוציאים אותה החוצה רוב דפוסי ההתנהגות שלה משתנים והיא רצה אלינו בשמחה ומשחקת בהתלהבות
מה שנראה לי זה שהמקרה בציטוט זה הגורם להתנהגות שלה,מה דעתך?ובמידה וכן מה אנחנו יכולים לעשות בכדי לשפר את המצב?
תודה רבה,
אדיר
אדיר,
דבר ראשון – היא רק יום אחד אצלכם. לא הייתי שופט אותה אחרי יום אחד. הפרידה קשה והגור לא יתנהג כרגיל גם אם הופרד בגיל 6-8 שבועות שזה הגיל האופטימלי.
לעצם השאלה – הסיבות להתנהגות חששנית/חסרת ביטחון מול אנשים יכולה לנבוע מחוסר חשיפה או מסיבות גנטיות ולוא דווקא מהפרדה מהאם בגיל יותר מבוגר.
מה שאתם צריכים לעשות זה לתת לו את הזמן שלו ולא '"לעוט" עליו במיוחד אנשים שהוא לא מכיר ומצד שני ליצור לו חוויה חיובית מאנשים מכל המינים והגילים כל זה בהדרגה.
הדבר שמצביע על חוסנו הנפשי של הגור זה היכולת להסתגל לסביבה חדשה. על פי מה שאתה מתאר נראה שכבר אחרי יום אחד יש שיפור מסוים.
בהצלחה,
אלון