שלום,
הכלבה שלי נמצאת איתנו מזה שנתיים. אימצנו אותה מתנו לחיות לחיות והיא הגיעה עם הרבה בעיות התנהגות. עם המון סבלנות ולאט לאט (בקצב שהיא הכתיבה לנו) הצלחנו לגרום לה לאהוב להיכנס ללובי הבניין, להסתובב בגינה גם במקומות לא מוכרים, להכנס לגינת כלבים ואפילו לשחק עם כלבים אחרים. הפחד היחיד שנותר ולא שונה אצלה, זה פחד מילדים קטנים (אולי בגלל שגם לא הצלחנו לחשוף אותה עליהם מספיק- לנו אין ילדים). חשוב לי לציין שהיא מאוד ממושמעת וחכמה. היא הולכת לרוב ללא רצועה, קשובה לאורך כל הטיול, יושבת לקראת מעברי חצייה וממתינה להוראה לעבור. לפניי שבועיים, בגינה שהיא מכירה ניגש אליה ילד קטן ורצה לשחק איתה, אני הייתי בטוחה שכהרגלה היא תסתתר מאחוריי ולא תרצה לגשת – אך להפתעתי היא ממש ניסתה לתקוף אותו, וכשהילד ברח בריצה היא רדפה אחריו עד שהיא הקשיבה לצעקותיי וחזרה אליי. היום בבוקר שוב אותו מקרה, ניגש אליה ילד קטן לשחק והיא דלקה אחריו עד ששמעה אותי וחזרה אליי וקשרתי אותה.. בגלל שהתופעה חזרה על עצמה, אני מתחילה לחשוש שהיא מפתחת דפוס התנהגות של תקיפה מול ילדים – מה שלא היה בעבר.. מה כדאי לי לעשות? אנחנו כמובן לא משתמשים באלימות בבית, ואני גם לא רוצה לצעוק עליה, כי אני באמת חושבת שהיא לא מבינה את חומרת הבעיה כמו שאני מבינה אותה.
אשמח לעצתם,
רעות
היי רעות,
קודם כם כל הכבוד על האימוץ והשיקום של הכלבה, זה לא מובן מאליו. לגבי תוקפנות לילדים: מניח שזה נובע מפחד ולכן צריך לשנות את תחושת האיום שהיא מרגישה מהם. ללא טיפול זה יכול להחריף. אתם צריכים איש/אשת מקצוע על מנת לאבחון בצורה יותר מדויקת ולטפל. אשמח להפנות אתכם (בפרטי) למישהו באזור מגורכם.
בהצלחה,
אלון