שלום,
יש לי שני כלבי פקינז, אמא בת 4 והבן שלה בן 10 חודשים. האמא התחילה לנבוח על הדלת כשעברנו דירה לפני כ-3 שנים, לתקופה מסויימת הצלחנו להפסיק את זה וזה חזר כתוצאה מילדי השכנה שנהגו לדפוק על הדלת ולהתגרות בכלבה. עכשיו הגור הצטרף לחגיגה וכתוצאה מזה זה מדרבן את האמא להיות יותר עקשנית וכל רעש קטן בחדר מדרגות גורר ריצה בהולה לדלת ונביחות. הבעיה היא שהמצב הזה קורה גם בזמנים בעיתיים ויש קושי להיות עקביים בתגובה (כשאנחנו לא בבית ובמהלך הלילה בזמן שישנים). אנחנו מנסים במהלך היום לתת חיזוק חיובי למי מהם שעוזב את הדלת ושומר על השקט אבל הם מדרבנים אחד את השני ובכל מקרה בלילה זה חוזר כי למי יש כוח לקום מהמיטה בשעות האלה?
תודה,
עדן
עדן,
ממליץ לטפל בבעיה בשני מישורים:
1) שינוי הרגש שלהם כשהם שומעים רעשים בחדר מדרגות או כל סימן מקדים אחר שממנבא להם שמישהו מתקרב לדלת. השינוי צריך להיעשות על ידי שימוש בהתניה קלאסית. נרצה שהסימנים המקדימים ינבאו משהו טוב (הולכים לקבל חטיף) ולא משהו מפחיד/מאיים. לא ציינת האם הם מגיבים כך גם במפגשים עם אנשים באופן כללי או רק לאורחים. במידה והיחס הוא לאנשים באופן כללי – צריך לעבוד על זה בלי קשר לבעיה של האורחים. לטכניקה של שינוי הרגש קוראים התניית נגד ואני מאוד ממליץ שתזמינו איש מקצוע שידריך אתכם איך לעשות את זה בצורה נכונה.
2) כשאתם לא בבית – אני ממליץ לכם להרחיק אותם משלת הכניסה על ידי תיחום (או שלהם או של אזור הדלת). עדיף כמה שיותר רחוק וממוסך מהדלת.
בהצלחה,
אלון