סהר,
צריך לעבוד על תבניות וכללי משחק מאוד ברורים. תוך כדי משחק חייבים ללמד אותו לעבור מהתלהבות להתאפקות ורגיעה וכמו כן לשמור על כלל מאוד ברור שברגע שהוא מתנהג בצורה לא נעימה לנו – המשחק נגמר. אם מלמדים את הכלב לשחק איתנו נכון – אין שום סיבה שהפה שלו יעבור מהאביזר ליד שלנו. אם אתם לא מסתדרים, ממליץ להמין איש/אשת מקצוע שידריך אתכם.
"קסם של בור" – אהבתי.
בהצלחה,
אלון

אימצנו כלב כאשר היה בגיל חודשיים וכעת הוא בן 4 חודשים.
מחונך לצרכים וממושמע – קסם של בור.

אבל – מתקשים להרגיל אותו לא לנשוך אותנו ורק את הצעצועים שלו.

היו לנו כמה לילות קשים שבהם המצב מחריף תוך כמה דקות וממשחק תמים ונעים הגענו לעצבים והרגשנו שהיינו קשים איתו מאוד ואפילו הפחדנו אותו (מילולית, מכות על האף).

אני כן מרגיש שבזמן האחרון הוא מעט פחות חברותי אלינו ואני רוצה לשפר את מערכת היחסים איתו אבל לשמר את רמת המשמעת שהצלחנו להגיע יחד. מה אתה ממליץ?

נעמה,
לא נראה לי משהו חריג. תשובות לשאלות:
לגבי האוכל: את יכולה לרדת ל-3 פעמים ביום. במידה והיא לא אוכלת תוך כמה דקות – לקחת לה.
מה קרה פיתאום ? הגורה קיבלה ביטחון, גדלה ומתפתחת. אין קשר לדומיננטיות.
לגבי הנשיכות כשאת מורידה אותה מהספה – תקראי לה ותחזקי אותה שהיא באה במקום להוריד אותה עם הידיים.
בהצלחה,
אלון

ריקי,
דבר ראשון – אל תצעקי. הפיתרון הוא מניעה. בגלל הגיל אני משאר שזה יותר השתנת סימון מאשר אי יכולת להתאפק. במידה וזה במקום מסוים – תנקו את האזור (חומץ + מים) ותהפכו את האזור למקום האכלה שלו (אפשר אפילו לפזר על הריצפה ולא בכלי).
תנסו ותראו אם זה עוזר. האפשרות השנייה היא מניעה על ידי תיחום/השגחה כשהוא איתכם. כלומר כשהוא בבית או שהוא מתוחם (גדר גורים/תא) או שהוא מסתובב בבית (עדיף עם רצועה נשרכת) ואתם משגיחים עליו. ברגע שנראה לכם שהוא עומד להשתין פשוט לקרוא לו אליכם.
לגבי אכילה של דברים ברחוב, זו בעיה נפוצה. הפיתרון הוא ללמד את הכלב הפקודה "עזוב" (הכוונה שלא יכניס לפה). אפשרות נוספת זה לתת לו את האוכל הרגיל שלו תוך כדי הטיול ואז הוא יהיה מרוכז בנו ולא בסביבה.

מקווה שעזרתי. בהצלחה,

אלון

אורנה,
תקראי את המאמר שכתבתי "להעניש או לא להעניש" ותביני שענישה זה לא הפיתרון. ברוב המקרים הסיבה שכלב אוהב לרבוץ על הספה היא שזה נוח לו וגם קרוב אלינו. בכדי שלא יעלה על הספות צריך שתהיה לו אלטרנטיבה "טובה" יותר מבחינתו. לסדר לו מקום נוח במיקום טוב (בסלון או במקום שבו אנו נמצאים רוב היום) ולחזק אותו בזמן שהו רובץ שם. בסופו של דבר הכלב יעדיף לרבוץ במקום ש"משתלם" לו להיות בו.
בהצלחה,

אלון

נלה,
על פי תאורך זו בעיה של השתנה לשם סימון. זה יכול להיות על רקע מיני (אף על פי שסורס) או על רקע סימון טריטוריה. זו בעיה שלא קל להיפתר ממנה. השיטה היחידה לפיתרון בעיה כזו היא מניעה. בתוך הבית הדרך היחידה היא על ידי השגחה/תיחום. תיחום גם מאוד עוזר אם זה על רקע טריטוריאלי (תיחום – צימצום הטריטוריה שלו). כמו כן, במידה והוא גם מרבה לסמן בחוץ – תמנעי גם את זה ממנו (פשוט לא לתת לו לעצור אלא להמשיך ללכת). הענישה בדיעבד כמובן שאינה יעילה – לו היתה יעילה הוא היה מפסיק. זה רק מתסכל אותו כי הוא לא מבין את היחס שלך שפתאום משתנה וזה יכול לקלקל את האמון שהוא רוכש לך. דבר נוסף שאני ממליץ זה לנקות עם תערובת של חומץ ומים ולפזר אבקת כביסה במקומות המועדים. כיון שהוא כבר "נגמל" בעבר יש סיכוי רב שזה יפסק גם בעתיד.

בהצלחה,

אלון

יש לי שני כלבים קטנים – אחת ותיקה (אצלי כחמש שנים) ואחד שאימצתי לפני כחצי שנה (בוגר, ככול הנראה בן שנתיים-שלוש). הוא הגיע אלי לא מסורס ועם בעייה קשה של עשיית שתן בתוך הדירה. הוא עבר מיד סרוס והצלחתי לגמול אותו מעשיית שתן, אבל לא לחלוטין. בשלב מסויים הוא הפסיק לעשות לחלוטין. אח"כ שוב חזר לעשות מידי פעם. שוב הצלחתי להפסיק לו את ההתנהגות לתקופה די ארוכה. ועכשיו הוא שוב חזר לסמן בבית בערך פעם ביום. בד"כ ב-3 מקומות קבועים.
חשוב לציין שזה לא נובע מחוסר יכולת להתאפק. דווקא כשאין אף אחד בבית הוא אף פעם לא משתין, אלא בד"כ בשעות הערב ואחרי הטיול.
לפעמים בתגובה לבואו של כלב (זכר) של חבר. ולפעמים בלי קשר.
אני אף פעם לא תופסת אותו באמצע האקט, אלא זמן לא רב אחרי. התגובה שלי לכך היא תפיסתו בקולר, משיכתו למקום האירוע וקרוב של האף שלו לשתן תוך כדי "לא" ו"אסור". ואז אני סוגרת אותו לבד במרפסת לתקופה קצרה. בפעמים האחרונות, בגלל שהבנתי שזה לא מספיק הוא גם קיבל סטירה קלה או הרטבה של הפנים במים.

אני ממש לא יודעת איך לחנך את הכלב. נראה שהוא מבין כי התנהגות זו בלתי רצויה, הוא יודע שהוא יענש, ולא ימשיך להנות מיחס חם וטוב בכל פעם כזו, ובכל זאת ממשיך בכך.

אשמח לטיפים שיעזרו לי להתמודד טוב יותר עם הבעיה.

תודה רבה,
נלה

אסנת,
דבר ראשון אם היא בת 7 שבועות והיא כבר אצלכם 3 שבועות – זה אומר שהיא אצלכם מגיל 4 שבועות. הגיל המומלץ להפריד גורים מהשגר הוא בין 6-8 שבועות ולא רצוי לפני זה. הסיבה היא שבשש השבועות הראשונים לחייו על הגור ללמוד תקשורת בין כלבית ואת זה הוא לומד מהאמא והאחים לשגר. לגבי שאלתך, אין לצפות מגור בן 7 שבועות להתאפק. על מנת להקל עליכם הייתי ממליץ לכם לתחם בעזרת גדר גורים (או גדר גינה ירוקה) שטח בקוטר של כ 1-1.5 מטר. ראי מאמר מפורט לגבי חינוך גורים לניקיון. בכל מקרה לא לכעוס עליה במידה והיא עשתה ולא לעשות מזה ענין. לא ממליץ לזרוק עליה גרביים אלא פשוט לעודד אותה לשחק בצעצועים ולא בנעליים/גרביים וכו'. ברגע שתקבל את החיסון המשושה השני תתחילו להוציא אותה החוצה זה חשוב במיוחד לצורך חשיפה לעולם האורבני אבל גם לענין הצרכים בחוץ – היא תתחיל לעשות צרכים בחוץ רק אחרי שתרגיש בטוחה בחוץ.
אשמח לענות על כל שאלה,
שיהיה בהצלחה,

אלון

ענבר שלום,

קודם כל כל הכבוד שאימצת כלב – הלוואי והיו יותר כמוך. מה שאת מתארת לא נראה לי כתוקפנות אלא כמשחק. אם ראית פעם איך גורים משחקים ביניהם בודאי שמת לב שחלק גדול מהמשחק זה נשיכות הדדיות. למרות שלגורה זה משחק, הרי שלנו זה מאוד לא נעים ואף כואב (במיוחד כעת בטרם התחלפו השיניים כאשר הם כמו סיכות). ובכן מה ניתן לעשות ? העיקרון הוא לנתב את הנשיכות והמשחק לחפצים ולא לנו וזאת ע"י מתן חיזוקים חיוביים להתנהגות רצויה (כמו משחק ונשיכות של חפצים) והתעלמות מהתנהגות לא רצויה (כמו נשיכות אותנו). בדוגמא שלך, אם הגורה נושכת אותך את יכולה לומר "אי" (בקול גבוהה) ולעמוד עם ידיים שלובות ולא להתיחס אליה עד אשר היא מפסיקה. במידה וכואב ואי אפשר להתעלם אז לקחת צעצוע שלה ולהסיח את דעתה לצעצוע. בכל מקרה לא להשתמש באלימות (מילולית או פיזית) כיון שזה יקלקל את מערכת היחסים ביניכם וגם לא יפתור את הבעיה. לגבי אילוף – הייתי ממליץ לך על פגישה בביתך עם מאלף על מנת שיתרשם מהתנהגות הגורה, יעמוד על אופיה וידריך אותך לגבי חינוכה. מאלף מקצועי ואחראי ימליץ לך בסיום הפגישה לגבי צורך/אפשרויות אילוף המותאמים לצרכייך וצרכי הגורה. לא כדאי לחכות כיון שתמיד יותר קשה לתקן התנהגויות נרכשות מאשר לנתב להתנהגות רצויה. ממליץ לך לקרוא את המאמרים באתר – רובם רלוונטיים לגבי גורים.

אשמח לעזור,

בברכת כלבה טובה,

אלון

אני לקחתי מצער בעלי חיים גורה כבת 3 חודשים היא אצלי כבר חודש התאקלמה אך יש בעיית תוקפנות היא נושכת ידיים ורגליים של בני המשפחה ולפעמים אפילו תוקפת כשאני רוצה למשל להחזיר אותה למקום , היתה פעם שהיא נשכה אותי ברגל ומהאינסטינקט נתתי לה סטירה אני לא רוצה לחזור על אלימות ויד קשה איתה פשוט אינני יודעת מה לעשות ממש מתסכלת ולא כיף לשחק איתה , מה אפשר לעשות ? האם היא צריכה אילוף מקצועי כרגע ?
אודה לתגובתך , ענבר