ספט 282010
בעלי כלבים רבים מתלבטים ותוהים האם לסרס או לעקר את כלבם. יש שיקולים רבים בעד ונגד שיש צורך לקחת בחשבון, מטרת המאמר היא להאיר את הנושא במיוחד בכל הקשור לצדדים ההתנהגותיים והמוסריים. לגבי הצדדים הרפואיים אני ממליץ לכם להיועץ בוטרינר.
סיבות בעד סירוס/עיקור:
- בארץ מומתים מדי שנה כ-100,000 כלבים. רובם כלבים שננטשו ע"י בעליהם או גורים שלא נמצא להם בית. עליכם כבעלי הכלבים לקחת אחריות להקטנת התופעה. הדרך היעילה ביותר לשם כך היא עיקור/סירוס.
- כלבה לא מעוקרת נכנסת ליחום פעמיים בשנה. בתקופה זו עליכם לשמור עליה מפני כלבים זכרים. מעבר לחוסר הנוחות, ריח היחום מושך כלבים זכרים מכל האיזור, חלקם משוטטים וחלקם כלבים שברחו מבתיהם. כלבים אלו יכולים לגלות תוקפנות יתר כלפי כלבים אחרים, אנשים וחבעלי חיים אחרים. כמו כן כלבים זרים יכולים להציק לכלבתכם.
- רוב הכלבים שסורסו מראים פחות תופעות של תוקפנות. מחקרים הראו ש 50-70 אחוז מהכלבים שעברו סירוס הראו ירידה בתוקפנות. בדרך כלל ייקח זמן לשינוי ואין לצפות שהסירוס לבדו יפתור את הבעיות. הסירוס אינו יכול להחליף תהליך של חינוך ועבודה על שינוי התנהגותי אך אין להתעלם מהמחקרים בנושא.
- כלבים מסורסים מראים ירידה ואף היעלמות של בעיות התנהגותיות הקשורות למין כגון סימון (השתנה בכל מקום), עליה על אנשים ובעלי חיים ובריחה עקב נקבה מיוחמת.
- כלב לא מסורס עובר בתקופות היחום שנויים התנהגותיים מרחיקי לכת אשר לרוב גורמים לכלב לעבור תסכול רב ולפעמים לברוח מהבית. כלבים מסורסים יהיו הרבה פחות חשופים ותחת סיכון לקרבות עם זכרים אחרים. מדי שנה נפצעים כלבים רבים עקב קרבות עם זכרים אחרים. הדבר מסוכן ביותר במיוחד לכלבים קטנים שתקיפה ע"י כלב גדול יכולה להיגמר בפציעה פטאלית ואף במוות. כמו כן בעלי כלבים עשויים אף הם להיפצע בנסותם להפריד בין הניצים.
- בתקופת היחום כלב מסורס לא יסבול מפחדים, תסכולים ומתחים הקשרוים להתנהגות מינית והורמוני המין הכלביים
- הרשויות נותנות הנחה ברישיון וחיסון לכלבים שעברו סירוס/עיקור.
סיבות נגד עיקור/סירוס:
- יתכן וכלבות שהראו תוקפנות לפני העיקור יראו יתר תוקפנות לאחר העיקור.
- העיקור/סירוס הוא ניתוח פולשני וכמו כל ניתוח צופן בחובו סיכונים.
טענות (סרק) נגד עיקור/סירוס:
- כלב מסורס יאבד את שמחת החיים במידה ויאבד את אחת מהנאות החיים שלו. ובכן כלבים אינם אנשים. בני אדם הינם יחודיים בכך שהם מקיימים יחסי מין לשם הנאה. כלבים (כשאר בעלי החיים) מקיימים יחסי מין אך ורק לצורך רבייה והמשכיות המין.
- את כל הבעיות ההתנהגות של כלב לא מסורס אפשר לפתור ע"י חינוך וטיפול התנהגותי. כמובן שחינוך נכון וסוציאליזציה הוא הכרחי אך יש לזכור שגם לכלב מאולף יקשה להתגבר על הדחף המיני שיכול לגרום לבעיות התנהגות במיוחד בכל הנוגע לתוקפנות על רקע מיני. זיכרו שכל כלבי העבודה, לדוגמא כלבי נחייה עוברים עיקור/סירוס בין היתר מהסיבה הזאת
- כלב מסורס יהיה פחות הגנתי ויתנהג בפחדנות. אין לטענה זו כל בסיס במציאות. להיפך, כלבים שלא סורסו ונועדו להגנה יכולים להיות מוסחים ע"י כלבה מיוחמת.
- עיקור סירוס הוא בניגוד לטבע. אסור לנו להתערב בטבע. ובכן, כלבים שחיים בבית אינם חיים בצורה "טבעית". האדם ביית את הכלב והכלב תלוי לגמרי בבעליו, החל ממזון, מחסה, הגנה וכו'. חלק מאחריותו של בעל הכלב היא לדאוג לצמצם את מספר הגורים הננטשים או כאלו שלא נמצא להם בית. ורק תזכורת למה שקורה בטבע: בלהקות זאבים, רק זאבת האלפא נכנסת להיריון ורק זאב האלפא מרביע.
- חשוב שילדי יראו המלטה ויחוו חוויה של גידול גורים. ובכן, ברוב המקרים הכלבה ממליטה בלילה ולכן הילדים לא יראו את ההמלטה ומעבר לכך גידול כלב כשלעצמו תורם המון לחינוכם של ילדים ולקשר שלהם עם עולם בעלי החיים.
- כלבה שהמליטה משנה את אופיה ונעשית יותר "אחראית" וממושמעת. זה נכון שכלבה שהמליטה יכולה לשנות קצת את אופי התנהגותה אך לא תמיד באופן שבו היינו רוצים.
באיזה גיל מומלץ לסרס/לעקר ?
הגיל המומלץ לסירוס הוא לפני שהייתה לגור התנסות מינית, ברוב המקרים בסביבות גיל חצי שנה. לגבי כלבות – לפני היחום הראשון כלומר בסביבות גיל 6-7 חודשים. בכל מקרה מומלץ להיועץ הוטרינר.
בהצלחה,
אלון
* במידה ונראה לכם שהמאמר יוכל להועיל גם לאנשים אחרים – לחצו על כפתור "אהבתי"
שלום אלון,
קודם כל תודה על הטיפים ועל אתר מקסים. הדברים כתובים בצורה בהירה ומועילה.
לגבי סירוס. ההורים שלי קיבלו גור רועה-גרמני, שגדל והפך תוך מספר חודשים לענק.
הגובה שלו הוא 90-100 ס"מ כשהוא עומד על 4. הוא מתנהג כמו גור קטן למרות שהוא בערך בן 11 חודש. הוא קופץ על כולנו ללא הרף.
הוא לא מפסיק לקרוע כביסה בחצר לעשות "נזקים" ולגרום לאמי לכעסים מיותרים. אבי והילדים שלי מאוד אוהבים אותו.
2 שאלות לי:
1. ידוע לי שלפי ההלכה אסור לסרס אותו. האם יש דרכים אחרות בהן ניתן להקטין את האנרגיה היתרה שלו? ע"י כדורי הורמונים או משהו מסוג זה.
2. כיצד ניתן ללמד אותו שלא לקרוע את הכביסה מעל החבל? כשאנחנו מגיעים הוא יצא מ"האזור המותר" שלו וזמן רב קודם קרע את הכביסה/קערות … לגזרים. כך שלא ניתן לחנך אותו מיידית כשהוא עושה את זה.
מה אתה מציע לנו לעשות?
משפחה מיואשת כמעט…
ראומה,
תודה על המחמאות. כלבים מגזעים גדולים מגיעים לבגרות בגילאים יותר מאוחרים (בין שנה וחצי לשנתיים וחצי) והכלב שלך נמצא כרגע בגיל ההתבגרות.
תשובות לשאלות:
1. סירוס לא מוריד רמת אנרגיה אלא את היצר המיני ולעיתים גם מוריד תוקפנות. מה שצריך לעשות זה לא להוריד לו את רמת האנרגיה אלא לנתב אותה לאפיקים שמותרים (טיול, משחק, מפגשים עם גורים/כלבים אחרים וכו') מצד אחד ומצד שני נראה שהוא זקוק למשמעת/גבולות/חינוך.
2. הדרך הפשוטה היא ע"י מניעה/תיחום כך שלא יוכל להגיע לכביסה. כמו כן אתם חייבים לספק לו אפיקים בהם יוכל לספק את הצורך שלו להשתמש בפה והשיניים – עצם בקר, ומשחקם נשיכה (כמו קונג, חבל וכדומה).
ייתכן וכדאי לכם להיעזר במישהו מקצועי שיראה אתכם ואת הגור וינסה להדריך אתכם ו/או להציע אפשרות לאילוף,
אל תיתיאשו,
חיזקו ואימצו,
אלון
אלון,
אפתח כמו ראומה ואומר שהאתר נהדר! מצאתי בו הרבה עניין וידע חדש.
אני מחזיק כלב זכר מסוג פקינז בן שנתיים וחצי לא מסורס.
הכלב גדל עד לפני שבועיים אצל הוריי במתחם סגור – גינה גדולה בלי אפשרות כניסה/יציאה וכפועל יוצא לא פגש כלבים אחרים (חתולים – כן) למעט הטיולים שהייתי עושה איתו אחת לשבועיים-שלושה מחוץ לבית.
כעת 'גר' אצלי בתל אביב, מטייל ופוגש לא מעט כלבים אחרים.
הכלב עוד לא עבר זיווג. לפני כמה חודשים היה נסיון לזווג אך לא הלך – יומיים שלמים שאפילו לא ניסה דבר.
לאחרונה שמעתי מחבר על האופציה לסרס. 2 שאלות לי אליך:
1. האם זה לא מאוחר בגיל הזה?
2. אחת ואני לא הולך על האופציה של סירוס:
א. יש לי איך לעודד אותו להזדווג?
ב. האם זה שאני משאיר אותו לא מסורס ובפועל לא כל כך נותן לו את האופציה להזדווג – זה 'מענה' אותו בצורה מסויימת?
אשמח להתייחסותך
תודה!
איציק,
תודה על המחמאות. באופן כללי עדיף לסרס לפני שמגיעים לבגרות מינית מלאה (בין חצי שנה לשנה וחצי בהתאם לגודל הגזע, ככל שהגזע גדול יותר יותר מאוחר) על מנת שתהיה לו השפעה התנהגותית. הסירוס אינו הכרחי לכלב שלא מגלה התנהגות מינית (ניסיון לעלות על כלבים, לאונן על חפצים, השתנת סימון בכל מקום) ואין סכנה שייכנס לקרבות עם כלבים אחרים כתוצאה מנוכחותה של כלבה מיוחמת באזור. לא רואה סיבה לעודד אותו להיזדווג. בלהקות של זאבים (מהם התפתחו הכלבם) רק זאב אחד (האלפא) מזדווג ולכן זה דבר טבעי לחלוטין שכלב לא יזדווג כל חייו והוא לא ירגיש שזה חסר לו וכמובן זה לא מענה אותו בשום צורה שהיא.
בקיצור תישמח שאין לו חשק מיני ולא תצטרך לסרס אותו (לפחות לא מסיבה התנהגותית).
שיהיה בהצלחה,
אלון
שלום רב..
רציתי להתייעץ ולקבל עזרה..
יש לי זכר מסוג קינג צ'רלס בן שנתיים לפני כשבוע סירסתי אותו אצל ווטרינר מוסמך ומומלץ (ע"י חברים ושכנים) לצערי קרה דבר שמפחיד אותי ואני לא יודע האם זה טבעי ונורמלי ואני סתם נלחץ או שיש לי סיבה טובה לדאגה..
מאז הסירוס הוא הפסיק לאכול ולא מוכן לאכול שום דבר אפילו עוף או חטיפים שתמיד היה רץ לקראתם אני מכניס לו לפה והוא יורק אותם פעם אחת הוא כן בלע חתיכת עוף אך מיד התחיל ליילל ולבכות מכאבים.. הוא גם לא שותה אלה רק בעזרת שפריצר (מזרק ללא מחט) שאני שם לו בפה.. הוא כל היום שוכב וכמעט לא זז כלל עושה פיפי על עצמו כי אין לא כוח לזוז ולפעמים יוצא לו דם ייחד עם השתן.. זה נמשך כבר 5 ימים ואני לחוץ מאוד ולא יודע מה לעשות אנא עיזרו לי ואמרו מה לעשות או האם זה נורמלי ויעבור בימים הקרובים, אגב הווטרינר אומר שזה בסדר אבל זה לא מרגעי אותי כלל..
ולרי,
סירוס זה ניתוח ולוקח מספר ימים להתאושש וזה טבעי שיש שינוי בתיאבון. השאלה צריכה להיות מופנית לוטרינר ולא למאלף, כל אחד ותחומו. אם הוטרינר לא היתרגש ואמר שזה נורמלי ויעבור – יש להניח שכך אכן יהיה. אני בטוח שהוא מבצע עשרות סירוסים כל שנה והוא יודע על מה הוא מדבר.
תרגישו טוב,
אלון
אלון שלום
יש לי כלב מעורב בן 8 חודשים. הוא מאוד אנרגטי ומלא שמחת חיים אך ככל שעבר הזמן והוא נכנס ל"גיל ההתבגרות" הוא הפך להיות אגרסיבי ואף תוקפני. לפני 3 ימים סירסנו אותו בתקווה שירגע אבל כרגע לא נראה שיש שינויי. הוא עדיין מאוד אנרגטי, עדיין מסמן כשיוצאים איתו לטיול הוא עדיין מוציא את איבר המין ועדיין יוצאות לו הפרשות.
האם זה נורמלי? האם לוקח זמן עד שהכלב מסתגל למצב החדש והוא יירגע בסוף? איך זה יכול להיות שיש לו עדיין הפרשות ושאיבר המין יוצא?
אשמח לתגובה
תודה עדי
עדי,
ההשפעות ההורמונליות וההתנהגותיות של סירוס לוקחות זמן – מחודש עד מספר חודשים. מעבר לכך הסירוס לא תמיד משפיע על הורדת אגרסיה. מציע שתחכו מספר חודשים ואז תראו אם יש השפעות התנהגותיות לסירוס. במידה והוא עדיין אגרסיבי מומלץ להיוועץ במאלף מקצועי.
בהצלחה,
אלון
האם זה רלוונטי לסרס בוקסר בן 4 וחצי, שכבר חווה התנסות מינית?
רק עכשיו הוא מתחיל בהתנהגויות תוקפניות, ומסתבך בקרבות עם כלבים אחרים ללא כל סיבה… (לא על נקבה).
מרב,
ברוב המקרים יש סיבה לתוקפנות והייתי ממליץ מפגש עם מאלף על מנת לנסות להבין מה הסיבה ואז לנסות לטפל בה. סירוס הוא לא תרופת פלא אבל לפעמים הוא עוזר. שוב תלוי מה הרקע לתוקפנות. כיון שהמדובר בתוקפנות רק לזכרים ייתכן והורדת רמת הטסטוסטרון (בעיקבות הסירוס) תעזור. קחי בחשבון שלשינוי ההורמונלי לוקח זמן (בדרך כלל מספר שבועות אחרי הסירוס) ולכן צריך לחכות בסבלנות בכדי לראות אם הסירוס עזר. סירוס יכול להשפיע התנהגותית גם על כלבים בוגרים שחוו חוויה מינית אם כי עם אחוזי הצלחה יותר קטנים.
מקווה שעזרתי,
אלון
אלון היי,
אשמח אם תוכל לייעץ לי בנוגע לכלב שלי. יש לי כלב מסוג בישון פריזה בן 11 חודשים והוא כלב מקסים ואוהב וכלל לא תוקפני. אני מוציאה אותו לטיול כ 3-4 פעמים ביום ולעיתים הוא עדיין עושה פיפי בבית (בעיקר על השטיח-לכן הוצאתי את השטיח וכל פעם שאני מחזירה אותו הוא משתין עליו מחדש) ומשאיר הפרשות בכל הבית. השאלה שלי היא האם הסירוס יגרום להפסיק לסמן בבית ולהשתין או שזה קשור בכלל לאילוף?
תודה
אוקסנה,
במידה וההשתנה היא לצורך סימון, כלומר על רקע מיני – לפעמים סירוס עוזר. בכל מקרה השפעת הסירוס לוקחת כמה חודשים. אני הייתי משתמש בתיחום זמני על מנת ליצור לשנות לו את ההרגל.
בהצלחה,
אלון
שלום אלון,
יש לי כלב מעורב בן 4 שנים והוא לא מסורס מהסיבה שאיני מאמינה בשיטת הסירוס לטיפול בבעיות הכלב,(אך לצערי גם לא יכולתי להרשות לעצמי מאמן כלבים..:() אמנם יש לו את כל התופעות כמעט של כלב לא מסורס כגון חוסר שקט בתקופות יחום אגרסיביות נוראית כלפי חתולים מה שאמנם בטח נורמלי אך הוא ממש משתגע כשהוא רואה חתול בסביבה וסימון טריטוריה בבית מה ששמתי לב שהופחת בתקופה האחרונה (אמנם נראה שזה קורה כל פעם בתקופות ייחום ..) אני מאוד חוששת מהצעד של לסרס אותו וחושבת שזה לפעול כנגד הטבע אך לפעמים ההרגשה היא שזה יועיל לו יותר מאשר לנו הבעלים.. אשמח לשמוע את תגובתך בנושא לאחר שקראתי את התשובות הענייניות שלך לכל שאלה שנשאלה כאן..תודה מראש
מעין,
אני ממליץ על סירוס מהסיבות שפורסמו במאמר. יחד עם זאת, אין זה פיתרון פלא לבעיות התנהגות/תוקפנות במיוחד כשהסירוס נעשה בגיל מבוגר יחסית. יש סיכוי שישפיע על חוסר השקט בזמן ייחום של כלבות באזור אבל לא סביר שיעזור בבעיית התוקפנות לחתולים והטריטוריאליות. אכן בטבע אין סירוס אבל כלבים משוטטים גם צריכים לעבוד קשה בשביל להשיג מזון מה שלא קורה לכלבים שלנו. לסיכום: ממליץ על סירוס גם אם יפתור רק את בעיית אי השקט וטיפול על ידי איש מקצוע בשאר הבעיות.
בהצלחה,
אלון
אלון שלום. האתר שלך מדהים, כתוב ברור ולעיניין.
שאלה לי אליך יש לי כלב פיטבול בבית בן 6 חודשים ואני מחויב לסרס אותו על לי חוק, השאלה שלי היא כזאת האם יש משמעות לזמן הסירוס אם זה יכול להשפיע על הכלב בתווך הרחוק אם הוא יסורס עכשיו (בגיל 6 חודשים) או להמתין עם זה עוד כמה חודשים ולסרס אותו? הבנתי שההורמון ממש חשוב לגדילה שלו לכן אני שואל את זה.
עמנואל,
מבחינה התנהגותית עדיף לסרס אותו בסביבות גיל חצי שנה לפני שהוא מגיע לבגרות מינית (בסביבות 6 חודשים, תלוי בגזע). לסרוס אין כל השפעה על הגדילה וכלבים שסורסו בגיל חצי שנה גודלים לאותו גודל כמו אלו שלא סורסו. יותר מזה, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו שגורים שסורסו בגיל ממש צעיר (לפני גיל 4 חודשים) גדלו טיפה יותר מאלו שסורסו יותר מאוחר. בכל מקרה הכתובת לשאלה היא הוטרינר.
תודה על המחמאות לגבי האתר,
אלון
שלום יש לי כלב רועה גרמני בן 11 חודשים או חצי קו דפ עבודה חצי תערוכות והוא קטן עדיין עשיתי לו סירוס שהיה בין חצי שנה רציתי לשאול עם הסירוס משפיע על גדילתו ?
עמית,
זו שאלה לוטרינר לא למאלף כלבים. הדעות בעיניין חלוקות. יש וטרינרים שמעדיפים לסרס בגמר גיל ההתבגרות (לתת לשלד ולשרירים לגמור להתפתח) ויש כאלה שבגיל מוקדם יותר. לגבי הגורה שלך – תשווה את גודלה לגודל האמא שלה על מנת להחליט האם הא נמוכה.
אלון
פשוט אתר מעולה.
יש לנו פקינז בין 8 שקיבלנו לפני כחודש לא מסורס , בעל אופי יחסית רגוע ונוח .מראה לעיתים התנהגות מינית על חפצצים כגון כדורים ואנשים.
גרים בבית עם גינה אבל הוא לא משתגע כשרואה כלבים אחרים.
מן הסתם הוטרינר המליץ על סרוס מהסיבות הרפואיות אך מעבר לכך :
1. אנו חוששים מאד שהוא פשוט יאבד אנרגיות שהרי הוא כבר" רגוע " , לפעמים אף יותר מדי לדעתי.
2. אם עושים זאת מאוחר האם הסכנה גדולה יותר ? מה הגבול?
3. האם יש לך ידע ספציפי לפקינזים שהרי כל גזע וסיבותיו .
נודה מאד על תשובתך
אביחי
אביחי,
אתיחס רק לפן ההתנהגותי. מבחינה התנהגותית לא נשמע שיש סיבה לסרס. סביר שההתנהגות המינית שאתה מתאר לא תשתנה בעיקבות הסרוס (עקב הגיל המבוגר). בהנחה שהוא לא מסתובב חופשי ברחוב ויברח במידה ותהיה כלבה מיוחמת באזור (ואולי יסתבך בריב עם זכרים אחרים) – לא רואה סיבה מיוחדת לסרס.
ותודה על המחמאות,
תהנו מהבחור,
אלון
תודה אלון …
רציתי לעדכן שגילו 8 חודשים ולא 8 שנים ..טעות כתיב
האם תשובתך תשתנה כעת ?
תודה
אביחי
אביחי,
במקרה הזה הייתי ממליץ על סרוס. הוא עדיין לא בוגר מינית וייתכן שההתנהגות המינית תתגבר עם הבגרות המינית. כמו כן העובדה שהוא "לא מת" על כלבים אחרים יכולה לסבך אותו יותר אם הוא לר מסורס.
אגב, ממליץ על מפגשים מתוכננים עם כלבים/גורים חביבים על מנת לשפר לו את התקשורת הכלבית ואת היחס לכלבים.
בהצלחה,
אלון
שלום, קוראים לי שני ואני בת 13. הכלבה שלי מתה ועכשיו, שעברו מספר חודשים, אנו מעוניינים לקחת כלב מסוג שפיץ יפני. כבר פנינו למגדל והייתה המלטה…אבל עכשיו השאלה מאיזה מין. בגלל שאני זו שאאלף את הכלב וכלבי השפיץ היפני קלים לאילוף(האילוף יתבצע עם עזרה של מאלף) ואני רוצה שהכלב לא יהיה תוקפן(כי יש את האח שלי…והוא קטן) ומאוד רציתי כלבה…אבל אנחנו לא רוצים את הבלגן של ההמלטה בבית חשבנו על זכר…אנחנו נרצה גורים, מפני שהכלבים עם תעודות אבל אנחנו לא נרצה כלב תוקפן ועקשן…האם כל הכלבים הלא מסורסים תוקפניים, עקשניים…? יש לי שכנה שהיה לה כלב זכר לא מסורס שהיה הכי רגוע בעולם הוא לא עבר אילוף…אנחנו גם החלטנו כל המשפחה שהכלב ישתתף בתערוכות…האם בתערוכות כלב צריך להיות מסורס?…תודה מראש…
שני,
לא כל כלב שלא מסרסים הוא תוקפן ולא כל כלב שמסרסים הוא רגוע. הסרוס יכול להשפיע אבל בעיקר על תוקפנות על רקע מיני (בין זכרים). הגנטיקה + צורת הגידול (בעיקר החשיפה בגיל צעיר) משפיעות הרבה יותר על האם הכלב יגלה תוקפנות כשיגדל. זאת אומרת: אם המגדל הוא מגדל מקצועי, כלומר בוחר את אבא ואמא (סבא/סבתא) על פי תכונותיהם ואופיים ולא רק על פי מראה ואתם תגדלו את הגור בצורה נכונה – כל הסיכויים שהכלב לא יהיה תוקפן. בהצלחה,
אלון
היי אלון
יש לי כלבה בת שנתיים ועיקרנו אותה אתמול.
היא שוכבת כול היום לא אוכלת ושותה מעט.
זה נורמאלי אחרי עיקור?
שרית,
עיקור זה ניתוח בהרדמה מלאה ולוקח זמן להתאושש. זמן ההתאוששות שונה מכלב לכלב. אוכל לא קריטי אבל חשוב שתשתה. במקרה שאתם רואים שלא שותה ונשארת אפאטית – לדבר עם הוטרינר.
תרגישו טוב,
אלון
שלום אלון, יש לי כלב מעורב פומרני – יורקשייר
בן שנה ושמונה חודשים
הוא ממשיך להשתין בבית לסמן מקומות
ההתנהגות שלו אגרסיבית כשאנשים יוצאים מהבית הוא מתחיל לנבוח ולהתעצבן
הןא לא מקשיב. הוא מנסה לקחת אוכל מהשולחן וכשאנחנן תופסים אותו ומוציאים לו מהפה הוא מסוגל לנשוך אותנו
ויש עוד כמה בעיות התנהגות.
השאלה שלי אני שוקלת אם לסרס אותו אבל מאוד מפחדת גם האם בכלל הסירוב יעזור לכל הבעית התנהגות שלו? ואם לא אז לא לסרס?
מירה,
סירוס יכול להשפיע לטובה על התנהגות מינית (הסימון) וירידה טסטוסטרון שמשפיעה על רמת התוקפנות. לכן הייתי ממליץ לסרס. קחי בחשבון שההשפעה מתרחשת לאחר כמה חודשים וגם לא תמיד ישנה השפעה במיוחד כשהסרוס נעשה כשהכלב כבר בוגר (כמו במקרה שלך). אין מה לפחד מהסרוס, זה ניתוח יחסית פשוט שממנו הכלב מתאושש תוך ימים בודדים. בכל מקרה, ממליץ על טיפול בבעיות ההתנהגות בעזרת מאלפ/ת.
בהצלחה,
אלון
שלום,יש לי כלב בן 9 חודשים. הגזע- שוקי מעורב ככל הנראה עם פינצ'ר וג'ק ראסל.
סירסנו אותו אתמול ואנחנו יודעים מה לעשות וכ'ו אבל תוך כמה זמן תהיה ההשפעה? ומהי ההשפעה של הסירוס? כל יום הוא נובח הרבה ובמיוחד בלילה ולפנות בוקר. אנחנו כבר לא יכולים עם הנביחות האלו. האם לאחר שהכלב יתאושש לאחר כמה ימים הוא ימשיך לנבוח כמו שהיה? והאם הוא יהיה יותר רגוע? ותוך כמה זמן ההשפעה?
סביר מאוד שימשיך לנבוח. סרוס יכול להשפיע על התנהגות מינית ועל רמת תוקפנות כלפי בני מינו. לגבי הטיפול בנביחות – צריך להבין מה הסיבה ולטפל בה. ממליץ לכם להזמין איש/אשת מקצוע אחרי שיתאושש ויחזור לסורו.
בהצלחה,
אלון
היי,
ממש אתר נחמד הסבר ממש מפורט .
יש לי כלבה בת שנה וקיבלתי אותי ליפני חודש.
לפני שבועיים היא קיבלה מחזור ואני רוצה לדעת כמה זמן זה נמשך?
ואם יש דרך לגרום לה להפסיק ללקק וליקפוץ בלי לעקר אותה?.
היי ספיר,
ברכות על הכלבה. ייחום של כלבה נמשך כשלשה שבועות. רוב הדימום הוא בשבוע הראשון. אם בליקוק את מתכוונת שלא תלקק את איבר מינה – לא היינו רוצים שתפסיק כי ככה היא שומרת על ניקיונה וניקיון הבית. לגבי קפיצות – אין קשר בין עיקור לבין לימוד התנהגות לא לקפוץ.
בהצלחה,
אלון
היייי אלוןן יש לי שאלה יש לי כלבה פיטבולית אני מאוד מתלבטת אם לעקר אותה שמעתי שזה יעשה אותה אגרסיביית מה כאדי לי לעשות האם לעקר אותה או לא ? תודה רבהה אשמח אם תענה ליי
לי,
לא נתקלתי בכלבה שהפכה אגרסיבית בעיקבות עיקור.
אלון
היי אלון,
יש לי כלב מקסים, גולדן רטריבר בן 6, אימצתי אותו לפני שנה כשהוא אינו מסורס.
אני שוקלת לסרס אותו מהסיבות הבאות:
1. בערך פעמיים בשנה למשך חודש כל פעם יש לו התקפי אוננות יומיים (כנראה בתקופות הייחום) והוא נראה לי מאוד מתוסכל מזה.
2. הוא תוקפני כלפי זכרים לא מסורסים (אפילו פעם נשך אחד).
3. אי אפשר לקחת אותו לגינת כלבים כי לרוב הוא תופס איזה כלב ועולה עליו באטרף וזה לא נעים…
חוץ מזה הוא כלב מקסים, מסתדר עם אנשים (רק נוטה לשמור על הבית ונובח לשמע רעשים חריגים) ומסתדר על שאר הכלבים (נקבות וזכרים מסורסים).
הוא לא מסמן בבית, הוא כלב רגוע מאוד וחמוד מאוד.
מה אתה ממליץ?
האם שווה לסרס בתקווה שהבעיות יפתרו וירגעו או שבמקרה זה החסרונות בסירוס עולים על היתרונות?
תודה,
חן
חן,
אם היה צעיר יותר הייתי ממליץ על סרוס. במקרה שלכם זה פחות חד משמעי כיון שהוא כבר בן 6 והסיכוי שהסרוס ישפיע על ההתנהגות יותר קטן. אני הייתי מסרס כי יש סיכוי שזה ישפיע בצורה חיובית על ההתנהגויות והסיכונים קטנים מאוד. קחו בחשבון שההשפעה על ההתנהגות יכולה לקחת כמה חודשים. ממליץ להתיעץ גם עם הוטרינר
בהצלחה,
אלון
היי אלון!
קודם כל האתר מקסים!
דבר שני רציתי להתייעץ לגבי הכלב שלי, הוא קינג צ'ארלס בן 8 חודשים הוא ממש לא מראה תוקפנות, ההפך, כשפוגש כלבים אחרים הוא מראה כניעה ונשכב על הגב. לאחרונה התחיל להוציא את איבר המין בכל מפגש עם כל כלב, בנוסף הוא רק עכשיו התחיל לסמן בכל מקום, בחוץ אבל לא בבית. הוטרינר שלי בכללי לא ממליץ על סירוס אם הכלב לא תוקפני והשאלה שלי היא אם כדאי בכו"ז לסרס ואם זה כבר לא מאוחר מדיי בגלל הגיל של הכלב?
תודה מראש!
ספיר,
ההתנהגות שאת מתארת היא התנהגות מינית. סרוס יכול להשפיע, כלומר להפחית אותה. מבחינת הגיל זה לא מאוחר מדי. אין פה תשובה חד משמעית, כי בסופו של דבר מדובר בניתוח (אם כי פשוט). מציע שתדברי שוב עם הוטרינר (לאור דברי) ותחליטו ביחד.
בהצלחה,
אלון
בוקר טוב אלון
נהנה מאוד לקרוא באתרך!
אימצנו גולדן מעורב בערך בן שנתיים
חמוד ויחסית שקט , אך בגינת כלבים מחפש לטפס על כלבים כל הזמן.
מעבר לכך הוא רגוע ומשתף פעולה, כמובן שאוהב לחטוף חפצים , אבל ברור לי שזה עניין של חינוך ואילוף.
שאלתי האם סירוס משמעותי בגיל כזה ואילו שינויים התנהגותיים צפויים לניסיונך.
תודה מראש
עופר
עופר,
סרוס גם בגיל כזה יכול להשפיע על התנהגות של כלב. אם הוא מאוד מיני הייתי שוקל בחיוב לסרס אותו. כך בחשבון שההשפעה היא רק אחרי כמה שבועות/חודשים וגם לא בטוח שישנה את ההתנהגות. ברוב המקרים שאני מכיר אין השפעה מבחינת שמחת חיים ואופי למעט הורדת תוקפנות (לפעמים). סיבה נוספת לסרס זה בכדי שלא יהיה אחראי ל"הריון לא רצוי".
בהצלחה,
אלון
אלון שלום
הכלב שלי גור בן 8 חודשים מעורב.
בבית הוא מאוד עדין וידידותי , כשיוצאים לטייל הוא לעיתים תוקפני מסיבות של פחד והגנה ולעיתים רגוע.
היו מקרים לא נעימים שכמעט תקף אנשים.
זה משהו שאני לא יכול לשאת.
אנו עובדים איתו על חינוץ. אבל לא ברמה מקצועית.
מזה תקופה שאני מאוד מתלבט לגבי סירוס בפן המוסרי וכן בעניין שמחת החיים של הכלב.
בכללי הייתי מאוד נגד סירוס, אבל כפי שרשמתי החשש שלי מתגובת הגנה שלו ברחוב מאוד מלחיצה אותי.
הוא מפחד מעגלות אופנעים ודברים על גלגלים.
אני לא רוצה לקבל החלטה על סירוס שאני יצטער עליה.
אשמח לשמוע דעתך בהקדם
יאיר,
סרוס אינו פיתרון קסם אבל יכול לעזור להורדת תוקפנות אם כי בדרך כלל יותר תוקפנות בין כלבים ופחות לאנשים. הוא אינו פוגע בשמח החיים של הכלב. לכן, אני ממליץ לסרס. בנוסף, חייבים לטפל בפחדים ובתוקפנות בצורה מקצועית בהקדם. לא להזניח.
בהצלחה,
אלון
שלום רב לאלון ותודה על נגישות המידע.
ישנן המלצות סותרות בנוגע למועד המומלץ לעיקור כלבות ככל שמדובר בגזע גדול.
למשל כשיש גורת גולדן או לברדור בגיל 9 חודשים שטרם עברה ייחום/מחזור ראשון, ישנם הממליצים המלצה גורפת לעקר סביב גיל 6 חודשים וישנם הגורסים שבגזע כלבים גדולים מומלץ ועדיף להמתין לאחר יחום ומחזור ראשון.
נשמח לדעתך בעניין. תודה רבה.
דור,
זאת יותר שאלה לוטרינר. מודע לכך שיש דעות שונות. תעשה מה שנשמע לך הגיוני ונאמר מפי וטרינר שאתה סומך עליו (עשה לך רב). אישית אני מעדיף לעקר אחרי ייחום ראשון אבל אני לא סמכות כמובן.
בהצלחה,
אלון
חובה לקרא ,תבינו שלא כדאי לסרס כלבים !
שלום לכולם
יש לי גולדן זכר בן 7 שנים, שלושה וטרינרים המליצו לסרס אותו מתוך טענה שבכך הוא לא יסבול מסרטן האשכים וסרטן הערמונית ומכל מני מחלות שהשד יודע מאיין הגיעו …לאחר הרבה מאד התלבטויות ולאחר שקראתי באתרים שונים ומשונים שאכן כדאי לסרס, לצערי הרב ולצערו של הכלב החלטתי לסרס אותו( טעות פטלית !!!!!!!!!!!!!)
התוצאה לאחר הסירוס :
הכלב שקל לפני הסירוס 39 ק"ג לאחר הסירוס תוך חודשיים שקל 49 ק"ג !!! כתוצאה מהמשקל העודף הכלב בקושי הולך, שימחת החיים שלו ירדה משמעותית ! , היום לאחר 7 חודשים הוא החל לצלוע מעט.
כדי לפתור את בעיית הצליעה הווטרינר הציע לתת לו כדורים שעלותם 300 שקל לחודש !!!
בנוסף אוכל דיאטטי שעלותו כפולה מהאוכל הרגיל שמקבל .
אני קורה לכל בעלי הכלבים תפסיקו להאמין לכל הווטרינרים ולבעלי העניין ואל תסרסו את כלבכם !
כל המטרה של המצודדים בסירוס היא פשוט להרוויח יותר כסף על חשבון תמימותם של בעלי הכלבים ….
כל המטרה שלי היא להציל את כלבכם מסבל נוראי, ואותכם מהוצאות מנופחות בעתיד….
דני,
סיפור עצוב וחשוב שמי שמתלבט האם לסרס יקח זאת בחשבון אפילו אם זה מקרה נדיר. בנוסף לאוכל הדיאטתי נסה לחלק את האוכל ליותר מנות ביום (כלומר ארוחות קטנות ויותר תכופות שמשאירות את הכלב בהרגשת שובע) וכמובן כמה שיותר פעילות גופנית.
מאחל לכם ירידה במשקל והרגשה טובה,
אלון
אשמח לעזרתך. אימצנו כלב בן 4 לא מסורס. יש לנו גם כלבה נוספת בבית.
בפעם הראשונה כאשר נכנסנו איתו הביתה הוא ניסה לסמן טריטוריה – כמה פעמים, בכל פעם אמרתי לו "לא" . החשש שלי שיעשה את זה כאשר לא נהיה בבית.
אימצנו אותו אתמול.
איך להתמודד עם כזה דבר אשמח לקבל טיפ לחינוך בנושא.
תודה.
דיאנה,
לא הייתי מסיק מסקנות מהיום הראשון. הוא עדיין לא חווה את המבנה שאליו הגיע כבית. הייתי מחכה או מספר ימים לפני שהייתי חושב מה לעשות.
בהצלחה,
אלון
יש לי כלב פקינז בן 6
הוא הכי רגוע
לא התנסה במיניות אף פעם
רק בבית
עם הכרית
האם מומלץ לסרס
ניצה,
לא נראה לי שהייתי מסרס.
בהצלחה,
אלון
אלון בוקר טוב,
ראשית תודה על המידע.
לפני כחודש וחצי אימצנו כלבת פינצ'ר מעורבת בת כשנה -שנה וחצי מארגון SOS בסניף שלהם בכפר שמריהו.
לפי הפרטים שקיבלנו היא עברה חיסון נגד כלבת וכן בזמן שאספנו אותה לאימוץ הוטרינר במקום עשה לה את הזריקה הראשונה של החיסון המשושה.
כמו כן, לפי הערכת הווטרינר ואנשי המקצוע במקום הכלבה עברה כבר עיקור לפי סימנים מסוימים בבטנה.
להפתעתי הווטרינר אליו הגענו לביצוע זריקה שניה של חיסון משושה העריך המליץ את הדברים הבאים:
1. המלצה לביצוע זריקה לטיפול למקרה הידבקות בתולעת הפארק בכל חודשיים – בשכונה בה אני מתגורר בת"א ישנם המון כלבים ומשיחה עם העליהם אף אחד לא נוקט בגישה מטרידה כ"כ כלפי הכלב (ובעליו) לטיפול בעניין זה.
2. זריקה שלישית של החיסון המשושה אינה דחופה לפי דעתו מכיוון שהיא כבר לא ממש גורה ואפשר לדחות את החיסון לביצוע ביחד עם חיסון הכלבת בסוף שנה.
3. למרות הסימנים על בטנה של הכלבה שנראו לווטרינר ב-SOS כסימני עיקור ברורים, הווטרינר השכונתי משוכנע שאינה מעוקרת וקובע שצריך לבצע עיקור.
אשמח לדעת האם,
1. בהיעדר חיסון מונע, אכן מומלץ חיסון כל חודשיים לטיפול תרופתי שוטף למקרה ותידבק בתולעת הפארק?
2. האם אי ביצוע זריקה שלישית של חיסון משושה כעבור כ-3 שבועות כפי המומלץ לא משבש את החיסון ?
3. האם להעביר אותה כבר תהליך עיקור ( נוסף ???) או שכדאי להמתין ולראות אם היא מתייחמת ?
שוב רב תודות על ההשקעה והמידע הרב באתרך,
תומר.
תומר,
אני מאלף כלבים. כל השאלות שלך מיועדות לוטרינר. יש פורומים של וטרינרים. תשאל שם.
בהצלחה,
אלון
הכלבה שלי קיבלה מחזור ראשון , כמה זמן נמשך המחזור ? וכמה זמן אחרי המחזור יהיה אפשר לעקר אותה ??
אבי,
ייחום נמשך בין 3-4 שבועות. את האלה השנייה כדאי להפנות לוטרינר.
אלון
היי אלון הכלב שלי מסוג פיטבול מעורב מוחזק אצלי 9 שנים מחוסן ומטופל שילמתי תמיד את כל האגרות כעת העיריה דורשת ממני לסרסו בגיל 9 למרות שהכלב מעולם לא תקף הזדווג או הוצא בלי מחסום ורצועה.
האם הסיכון בסירוס לא גדול יותר מפאת גילו של הכלב? אני מחזיק המלצות מהוטרינר שהוא כלב לא תוקפן וחביב ומטופל כמובן.
עומר,
אני לא הכתובת לגבי מידת הסיכון מסירוס בגיל כזה אלא וטרינר. נסה לנסות לשכנע את הוטרינר העירוני. על פי חוק פיטבול מוגדר ככלב מסוכן וחייב סירוס וזו כנראה סיבת הדרישה.
בהצלחה,
אלון
היי אני מתלבטת אם לאמץ גור מסורס בן 5 חודשים. יש לי כבר כלבה בבית. האם מנסיונך, לאור הסירוס הכלב פחות יסמן טריטוריה? אני רגילה לגדל נקבות וחוששת שזכר ירים רגל על כל פינה בבית או מחוצה לו. אשמח לסיוע.
היי איריס,
סרוס בדרך כלל עוזר להפחית התנהגות מינית (כמו סימון) אבל לא תמיד. כמו כן רוב הזכרים לא יסמנו בתוך הבית בלי קשר אם סורסו או לא. אגב, יש גם נקבות ש"מסמנות"…
בהצלחה,
אלון
האם ניתן לסרס כלב שלא חוסן בכלל..?
לא רואה סיבה שלא, מצד שני חובה לחסן כלב. לכן – חסנו את הכלב בלי קשר לסרוס.
שלום,
יש לנו כלב בן שנה. הוא מקסים לכל הכלבים חוץ מלזכרים לא מסורסים אחרים. האם סירוס יכול לפתור את הבעייה הזאת? אם הוא בעצמו יהיה מסורס פחות יפריע לו זה שיש כלב לא מסורס אחר בגינה?
כי אני רואה הרבה פעמים גם כלבים כן מסורסים שתוקפים כלבים לא מסורסים.
בנוסף, הוא לפעמים נובח על אנשים זרים ברחוב ועל אנשים שמגיעים אלינו הביתה. האם סירוס יכול להשפיע גם בנושא הזה?
מאוד קשה לנו עם העניין של הסירוס, להתערב בגוף שלו ולגרום לו לעבור ניתוח שהוא לא צריך ואנחנו רוצים להיות בטוחים שהסירוס אכן ישפיע על ההתנהגות שלו.
תודה
גפן,
סירוס יכול לעזור ביחסו לכלבים אחרים. קחו בחשבון שזה לא תמיד משפיע, ושבמידה וזה כן משפיע זה לוקח קצת זמן (שבועות/חודשים) עד שהשינוי ההורמונלי בא ליידי ביטוי. זה פחות משפיע על תוקפנות על רקע טריטורייאלי כלפי אנשים. יש כמובן עוד סיבות שבגללן רצוי לסרס כפי שמופיע במאמר.
בהצלחה,
אלון
שלום קודם כול המאמר והאתר עצמו פשוט מקסים ומלא בתוכן.
רציתי להתייעץ לגבי המצב הבא יש לי כלב יורקשייר טרייר מיני גזעי, כבן 5 שנים לא מסורס היה מספר נסיונות לזיווג שלא צלחו והוא מאוד פעיל מינית על כל חפצי הבית אגרסיבי כלפי כלבים לא מסורסים אחרים ויש לנו שכנה בעלת כלבה לא מעוקרת ומתי שהיא מקבלת מחזור הכלב מתחרפן וישן לעד הדלת במשך כשבועה יש לא תקופות שהוא כל יום פעיל מינית על חפצי הבית והוא גם מסמן טריטוריה בבית לפחות פעם ביום. למרות הכול הוא כלב מתוק ברמות, ממושמע יחסית ולא בורח אבל בשנה האחרונה הוא נהיה בעל מזג יותר אגרסיבי ותוקפני כלפנו הבעלים ומייעוץ הגענו למסקנה שזה יכול להיות בגלל מצב הורמונלי, אולי עשינו טעות שלא סירסנו אותו בהיותו גור אבל אז לא היינו מודעים להשלכות. אז לסיום האים כדי לסרס אותו? האים זה לא מאוחר מידי? האים זה יכול לגרום לטראומה מצד הכלב לאחר סירוס בגיל כזה? והאים זה יעזור לו ביכלל מבחינתן מצבי הרוח שלו?
אודליה,
סירוס הוא פרוצדורה רפואית פשוטה יחסית. הוא יתאושש אחרי מספר ימים. לדעתי רצוי לסרס. מניסיוני זה יכול להשפיע לטובה, כמובן שזה לא מובטח. קחו בחשבון שלשינוי ההורמונלי לוקח זמן ולכן יכול לקחת כמה חודשים.
לגבי מצבי הרוח – קשה לדעת האם זה ישפיע, בדרך כלל ההשפעה היא ביחס לכלבים ולא אנשים. ממליץ לפנות לעזרה של מאלף/מאלפת לגבי זה.
בהצלחה,
אלון
אוקיי, תודה רבה 🙏
שלום רציתי להתחיל ולהגיד שהאתר מדהים
ורציתי גם לשאול אם כלב/ה מסורס א מעוקרת אני אוכל ללכת לתצוגות ותחרויות למיניהם?
מרטין,
חושב שלא אבל כדאי לוודא עם מארגני התערוכה.
תודה על הפירגון,
אלון
שלום אלון,
האם קיים סירוס של גור זכר בגיל שמונה שבועות ? מדובר על standard Labradoodle
תודה מראש
עינת,
לא מסרסים גור כל כך צעיר. בכל מקרה שאלות כאלה יותר מתאים להפנות לוטרינר.
בהצלחה,
אלון