אוג 042010
"מה שהגור ילמד, יעצב את אופיו לכל חייו"
מאמר זה הוא מאמר חובה לאנשים המתחילים לגדל גור אך גם לבעלי כלבים בוגרים המבקשים להבין את התנהגות כלבם. הכלבים כולם, ללא הבדל גזע ומין, עוברים שלבים שונים בהתפתחותם בהם הם מתפתחים פיזית, נפשית ופסיכולוגית. תקופה קריטית מוגדרת כתקופה בה לחויות שבעל החיים (הכלב במקרה שלנו) עובר תהיה השפעה מכרעת על אופיו. הכרת התהליכים המתרחשים בתקופות אלו תיתן בידינו כלים להבין את התנהגותו של הגור בשלבי ההתפתחותו השונים ותאפשר לנו לקבוע מהם הדגשים הנכונים בחינוך הגור בכול אחת מתקופות התפתחותו. מחקרים רבים נעשו בנושא ,כאשר המחקר פורץ הדרך הוא מחקרו של ד"ר סקוט ,מנהל המעבדה לחקר ההתנהגות , בר הרבור , מיין, ארה"ב: "תקופות קריטיות בהתפתחות החברתית החברתית של גורים" ( 1957).
התקופה הראשונה: מלידה עד גיל 21 יום
בתקופה זו תלוי הגור לחלוטין באמו, היא זו הדואגת למזונו, ניקיונו, מגנה עליו ומעניקה לו חמימות ומגע. במשך תקופה זו מתפתחים חושי הגור אך יכולתו המנטלית נותרת נמוכה. הוכח כי בתקופה זו הגור אינו בשל ללמידה. כבמטה קסם ביום ה- 21, בלא קשר למינו או לגזעו של הגור, כל חושיו מתפקדים יחדיו – כאילו לחצו על כפתור. הגור בשל לתקופת התפתחותו השניה .
התקופה השנייה (סוציאליזציה בלהקה): 3-7 שבועות
זוהי אחת התקופות החשובות ביותר בהתפתחות הגור- תקופת הסוציאליזציה של הגור . בתקופה זו יוצר הגור קשר עם כלבים אחרים(בשלב זה בעיקר מדובר על אחיו בשגר ואימו) הוא מתרגל לחיים בחברת כלבים, ולומד את כללי החיים הקשורים בכך. הגורים משחקים זה עם זה, נלחמים זה בזה ומתחילה להיווצר ההיררכיה המעמדית. לא פחות חשוב- הגור לומד לתקשר עם בני מינו. אימו מלמדת אותו לרסן את התנהגותו. בד בבד עם התפתחותו החברתית, מתפתחת בתקופה זו מערכת העצבים של הגור, כך שבגיל 7 שבועות הגור הוא בעל יכולת שכלית זהה לכלב המבוגר והוא בשל להתמודד מול מצבים חדשים וללמוד מהם. בסוף התקופה, הגור רכש בטחון עצמי ויתחיל לחקור את סביבתו הקרובה כעת הוא יבחין בבני אדם ויגלה את חברתם. גור שיופרד מהשגר בגיל הקטן מששה/שבעה שבועות יכול לגלות חוסר יציבות והעדר חוסן נפשי במיוחד בכל הקשור לתקשורת כלבית. פרידה מוקדמת זו מאימו תוביל לחוסר ביטחון, הססנות וחששנות.
התקופה השלישית (סוציליזציה עם בני אדם): 7-12 שבועות
זוהי התקופה המתאימה ביותר ליצירת הקשר בין האדם והכלב. הלמידה אשר ירכוש הגור בנוגיע ליחסים עם בני האדם בשלב זה תקרין על צורת התייחסותו לבני אדם,למשך כל חייו. בתקופה זו יש להניח את הבסיס לחינוכו של הכלב ולהרגילו לשיתוף פעולה עם האדם. בגיל זה מוחו של הגור זמין ללמוד דברים חדשים, לכן יש ללמדו תרגילים קלים. הדברים הנלמדים בשלב זה יחתמו לכול חיי הגור לטוב ולרע. לכן יש להיזהר ביותר לא להשאיר השפעות שליליות על הגור בתקופה זו. יש לחשוף את הגור בהדרגה לסביבה האנושית והאורבנית: אנשים וילדים, מכוניות, מרכזי קניות, גני משחקים, מעליות וכו'. ככל שנחשוף את הגור יותר – חוסנו הנפשי יתחזק. בתקופה זו יש להמשיך כמובן לחשוף אותו לכלבים אחרים, אך כיון שעדיין אינו מחוסן לגמרי כנגד מחלות – רק לכלבים מוכרים ותחת השגחה.
התקופה הרביעית (מעמד חברתי): 12-16 שבועות
זוהי תקופה של התפתחות גופנית מואצת,, הגור מתחיל לקבל אופי מעוצב יותר ומוכן לחיים עצמאיים. בתקופה זו הגור יתחיל לנסות אותנו במטרה לתפוס מנהיגות .הוא יתחיל במאבק על מעמדו החברתי בלהקה/משפחה. בשלב זה חשוב להבהיר לכלב באופן חד וברור כי הבעלים הוא המנהיג אשר להוראותיו יש להישמע. במקרים רבים בהם בעלי הכלב מוכנים למלא את כל דרישותיו, נוצר מצב בו הכלב תופס למעשה את המנהיגות, דבר היוצר בעיות מרובות, במיוחד לאחר התבגרות הגור כשהוא מגיע לגודל וכוח פיזי עצום. יש לצפות שהגור יתחיל במשחקי משיכה, נשיכות ועוד. חשוב מאוד לא לעודד אותו במשחקי משיכה ולרסן את הנשיכות שלו בגיל זה. מומלץ לשחק איתו במשחקי הבאה ולא לתת לו לקבוע מתי משחקים ומתי מפסיקים.
התקופה החמישית (אינסטינקט בריחה): 4-8 חודשים
הגור יגלה יותר עצמאות ולעיתים לא יישמע לבעליו וילך לאן שירצה, או פתאום לא יבצע דברים שעשה בעבר. תקופה זו יכולה להימשך בין מספר ימים למספר שבועות. במידה והגור למד משמעת בסיסית – יהיה הרבה יותר קל לעבור תקופה זו. גורים רבים שלא למדו משמעת בסיסית והתנהגותם לא נותבה כראוי – יפתחו בעיות התנהגות שידרשו טיפול.
התקופה השישית (התבגרות): 6-18 חודשים
תקופה זו קשורה להתפתחותו ההורמונלית (מינית) של הכלב. אצל כלבים ננסיים התקופה יכולה להתחיל כבר בגיל חמישה חודשים בעוד שאצל כלבים ענקיים בגיל שנה להימשך עד גיל שנתיים – שלוש . כלל אצבע : ככל שהכלב מגזע גדול יותר התבגרותו המינית תתחיל מאוחר יותר. זכרים לעיתים יתחילו "לסמן" כלומר להשתין במקומות רבים ויכולים לפתח אגרסיביות כלפי זכרים אחרים. זו יכולה להיות תקופה לא קלה עבורנו בעלי הכלבים וחשוב להמשיך לתרגל משמעת בכדי להבהיר לכלב את מעמדו בלהקה ולהזכיר לו מהי ההתנהגות המצופה ממנו.
חריטת הפחד
בנוסף לתקופות הקריטיות שמנינו עד עתה קיימות עוד שתי תקופות קריטיות שחשוב שנהיה מודעים להן כיון שהן קשורות לחויות היכולות להשאיר טראומה לכל חייו של הכלב:
תקופת רגישה – חריטת הפחד הראשונה: 8-10 שבועות
תקופה בה אם הגור יחשף ללחץ קיצוני למשל לרעש או יחשף באופן שאינו הדרגתי תחרט החוויה המפחידה בזכרונו לאורך כל חייו – וזוהי טראומה. יש לשים לב שתקופה זו מגבילה לתקופת הסוציליזציה עם בני אדם. החשיפה בתקופה זו חשובה מאוד אך חייבת להיות הדרגתית ויש להימנע מלחשוף את הגור למצבים קיצוניים שהוא טרם התנסה בהם כגון טיסה, זיקוקי דינור וכו'.היות וכך לא רצוי לנתק את הגור מהשגר לקחת אותו הביתה, ואם עושים זאת צריך לתכנן את המעבר כך שהוא לא יותיר טראומות. (כפי שכבר ציינתי קודם הגיל המומלץ לניתוק הוא בגיל ששה/שבעה שבועות ולא בתקופה קריטית זו).
תקופת רגישה – חריטת הפחד השנייה: 6-14 חודשים
שלב זה מתרחש במקביל להתבגרותו של הכלב ולא כל כךממוקד מבחינת זמן כמו תקופת חריטת הפחד הראשונה. הכלב מגלה לפתע פחד חדש ללא סיבה נראית לעין. תגובת בעלי הכלב תקבע אם תהיה לכך השפעה ארוכת טווח. ככלל אין להתנהג בצורה קיצונית כגון להכריח אותו לגשת למקור הפחד או לרחם עליו , לחבקו וללטפו. חשוב להיות סבלניים ולקרבו בצורה הדרגתית למקור הפחד (עדיף תוך כדי משמעת) תוך מתן חיזוקים חיוביים . תגובה זו תגרום לכלב לחוש ביטחון ולהתגבר על פחדו .
מה הגיל האופטימלי להפרדת גור מאימו ?
בגיל 7 שבועות מוח הגור כבר מפותח לגמרי והוא גם כבר מתהלך/שומע/רואה ברמה טובה. יש 2 שיקולים שצריך לקחת בחשבון: מצד אחד רצוי להשאיר אותו עם אמא והאחים לשגר עוד כמה שבועות על מנת להקל עליו את הפרידה ולהגדיל את יכולותיו הסוציאליות עם בני מינו ובניית ביטחונו העצמי. מצד שני בגיל 7 שבועות היינו רוצים כבר להתחיל לחשוף אותו למגוון של אנשים וסביבה אורבנית. במצב אידיאלי הייתי ממליץ על גיל 10-12 שבועות כזמן אופטימלי אבל זה רק בתנאי שהמגדל כבר יתחיל בחשיפה לאנשים/עולם אורבני בבית הגידול. במידה ותנאי זה לא מתקיים אז הייתי ממליץ על גיל 8 שבועות. הערה נוספת – קצת תלוי בגזע הכלב, לכל גזע קצב התפתחות קצת אחר.
* במידה ונראה לכם שהמאמר יוכל להועיל גם לאנשים אחרים – לחצו על כפתור "אהבתי"
שלום רב!
התרשמתי מאד מהמאמר. כאחת שכבר גידלה כלבה מסוג רועה גרמני עברתי את כל שלבי
ההתבגרות של כלב גדול. היום יש לי כלבה חדשה מסוג פירנאי היום היא בת 4.5 חודשים. והייתי
מעוניינת לקבל את הצעתך. הכלבה מסרבת לצאת החוצה עם רצועה. היא ממש פוחדת. אני רוצה
לציין שבהמלצת הוטרינר לא הוצאנו אותה לרחוב עד שהיא לא מסיימת את כל החיסונים. לבית יש
חצר גדולה והיא התרגלה לעשות צרכים שם. האם כדאי להתחיל כבר אילוף ? עם הכלבה הקודמת התחלנו בגיל
8 חודשים
תודה מראש
בן-דיין לאה
לאה שלום,
ממש כמו מיקי השואל הקודם (לגבי חינוך לצרכים), קיבלת עצת אחיתופל מהוטרינר – לא להוציא אותה לרחוב עד אשר היא מקבלת את כל החיסונים. כפי שציינתי זו טעות נפוצה בקרב לא מעט וטרינרים – דאגה לחוסן הפיזי אך הזנחה פושעת של החוסן הנפשי. סטטיסטית – 90% מהכלבים שמתים בשנה מתים עקב בעיות התנהגות (שפעמים רבות הן תוצאה ישירה של חוסר חשיפה של הגור בתקופות הקריטיות) שגוררות נטישה/הרדמה של הכלב.
לגבי גיל לתחילת אילוף – ככל שנקדים את גיל האילוף/חינוך של הכלב כן ייטב. מבחינת יכולת הקליטה והלימוד היא כבר בשל לגמרי ונוסף על כך האילוף ימנע בעיות התנהגות שיכולות לצוץ בגיל יותר מאוחר. סביר שבגיל 8 חודשים הגורה הבוגרת כבר תרכוש לעצמה התנהגויות בלתי רצויות שאותן נצטרך לתקן. תמיד קל יותר להימנע מבעיות (ע"י חינוך נכון) מאשר לתקן התנהגות בלתי רצויה. לכן – מומלץ לא לחכות עם החינוך.
ולסיכום רק אחזור – הוציאו את הגורה ותחשפו אותה כמה שיותר לגירויי העולם במיוחד לאנשים, כלבים, מכוניות וכל הסביבה העירונית (צריך לעשות זאת בהדרגה). במידה והיא תחת השגחה (רצועה) ואתם לא מאפשרים לה מפגש עם כלבים משוטטים או פישפוש הפרשות של כלבים ברחוב – אין בזה שום סכנה.
שמחתי לעזור,
אלון
שלום.
קראתי את החומר המפורסם בעיון רב.
אני בעל כלבת זאב גרמני גזעית בת 11 חודש. הכלבה מבצעת מגוון פקודות.
הכלבה קשורה בחצר הבית.
הכלבה אינה נובחת על זרים הפותחים את השער ונכנסים לחצר.( חוסר כל תוקפנות ) .
אבקש את הצעותיך המלומדות לחינוכה לנבוח על זרים הנכנסים לחצר.
בתודה
עמי
עמי,
השאלה לא ממש קשורה למאמר אבל אנסה לענות.
ראשית – אני נגד לקשור כלב. כלב הוא יצור חברותי שזקוק לחברה ועדיף שיהיה בבית (גם מבחינת השמירה על הבית – עדיף שיתגורר בבית). אם מסיבה כלשהיא (איזו ?) אתה לא יכול לשים אותו בבית והוא בחצר אז שיהיה משוחרר. לכלב קשור סיכויים להפוך לאגרסיבי כלפי אנשים (לוא דוקא זרים), ואז לא תהיה לך שליטה.
מעבר לכך, כל כלב והאופי שלו. יש כלבים נבחנים יותר (בד"כ כלבים חששניים) ויש פחות. ברוב המקרים, אי נביחות מראה על ביטחון עצמי וסוציליזציה נכונה עם בני אדם.
העיקרון בלימוד כלב לנבוח היא לחזק אותו כל פעם שהוא נובח על מישהו זר. תצטרך להיעזר במישהו שיעבור בלילה ויעשה רעשים שיעוררו את הכלב לנבוח, וברגע שהכלב ינבח – הבן אדם צריך לברוח. הבריחה והפסקת הגירוי יהיו החיזוק להתנהגות של הכלב. על זה צריך לחזור הרבה פעמים בסיטואציות שונות. זה העיקרון. עדיף להיעזר במאלף כי לכל כלב מתאים משהו אחר.
ההמלצה שלי – תישמח שיש לך כלב חברותי ולא תוקפני ותגן על הבית באמצעים אחרים.
בהצלחה,
אלון
שלום רב!
לפני כשבועיים לערך אימצתי כלב אשר היה משוטט ברחוב, כלב זה כבן שנה לערך.
הכלב הינו כלב מעורב עם כלב זאב.
לעת עתה החלטנו להשאיר את הכלב קשור (בשרשרת שאורכה 10 מ'), לפי המלצת הוטרינר עקב היותו כלב משוטט בעברו.
ביומים הראשונים נראה כי הכלב הסתגל לסביבה והתנהג בצורה נורמטיבית, כעבור יומיים החל לנבוח לכל עובר אורך אשר עובר ברחוב, כאשר אורח מתקבל על ידינו בחצר הבית הכלב מגיב בתוקפנות רבה, נובח ללא הרף ואף חושף את שינייו.
כאשר אנו מגיעים לשחררו לטיול, קשה מאוד לעצור את "התלהבותו", הוא קופץ עלינו ואף אוחז את ידינו בפיו.
עליי לציין שכאשר אנו הולכים אתו ברחוב, הוא מתנהג בצורה נאותה מקשיב להוראותינו ללא השחות דעת מהסביבה.
אשמח לקבל עצות, כיצד עלינו לנהוג עימו?
אורית שלום,
קודם כל מגיע לך כל הכבוד על כך שהצלת כלב.
הסיבות לתוקפנות יכולות להיות רבות. על פי התיאור יתכן שהתוקפנות על רקע של שמירה על טרטוריה אך מבלי לראות את הכלב ושפת הגוף זה רק ניחוש. אני מאוד לא ממליץ לקשור כלב. קשירת כלב רק מגבירה את תוקפנותו. כלב הוא יצור חברתי ולכן עדיף שיגור יחד עם שאר חברי הלהקה (אתם).
יתכן שההכנסה הביתה תעזור אך גם ייתכן שעדיין יגלה תוקפנות ואז יש צורך במישהו מקצועי שיראה את הכלב ומשפחתו בסביבתו הטבעית (בביתכם) וייעץ לכם מה לעשות.
לגבי ההתלהבות שלו, מצוין שהוא שמח לקראתכם – זה מראה שהוא סומך ואוהב אתכם. מה שאתם צריכים לעשות זה לא לשחרר אותו עד אשר הוא יושב רגוע. לכל התנהגות אחרת (כמו נביחות, קפיצות) עליכם להתעלם. ראי מאמר הבסיס לחינוך כלב באתר.
אשמח לענות על כל שאלה ושיהיה בהצלחה,
אלון
תודה על התגובה העינינית והמהירה!
היום החלטנו לשחרר אותו בהדרגה בחצר הבית, החצר גדולה 3.5 דונם ויש לו משטח רב להוצאת אנרגיה.
ניסינו גם את שיטת ההתעלמות לקפיצות המרובות (אציין כי קפיצות אלה די מפחידות אותנו בגלל גודלו, גם נראה כי הכלב מנסה להוביל אותנו למשחק על ידם), אולם זה לא כל כך עובד איתו..בנוסף אנו מצ'פרים אותו על ישיבה, הבעיה שהוא יושב באותו הרגע, אך לאחר מתן הצ'ופר הוא חוזר חלילה על התנהגותו הלא רצויה..
יכול להיות שחלק מהתלהבותו נובעת מהתפתחות מינית? (הכלב אינו מסורס).
בעיה נוספת שהתגלתה היום בעת שיחרורו היא רדיפה אחר חתולי החצר..וכן נראה כי קשה מאוד לגרום לכלב לציית להוראות מאיתנו כאשר הוא משוחרר, הוא לא נענה כאשר אנו קוראים לו ובא אלינו לפי רצונו, דבר הגורם לאנדרלומוסיה בחצר הבית.
מסיבות רבות לא נוכל להחזיקו בתוך הבית, המטרה הסופית לאחר התרגלותו הסופית אלינו,לחצר ולחתולים היא החזקתו ללא קשירה בחצר.
תודה על עזרתך!
לשחרר אותו בחצר זה בעיה. במידה והוא בחצר עדיף לתחם אותו לשטח קטן (כלוב רשת זו אופציה) מאשר לקשור אותו. במידה והוא יהיה משוחרר הוא יהיה טריטוריאלי לכל החצר – לא רצוי בשלב זה. כאשר אתם מוציאים אותו מהתיחום הוא חייב להיות עם רצועה וכך יהיה לכם שליטה.
כאמור מבלי לראות אותו וסביבתו קצת קשה לי לתת יעוץ מעבר לזה.
בהצלחה,
אלון
היי,
יש לי כלבה שאימצתי מחוף הים לפני כשובעיים.
הלכתי איתה לוטרינר ולפיו היא לא יותר מחודשיים.
אני מתארת לעצמי שמאחר וחייה באזור פתוח לגמרי זמן מה זה משפיע עליה כרגע להיות באזור סגור יותר(יש לה גינה גדולה להסתובב בה והיא ישנה בחדר בבית.)
הכלבה נושכת לעיתים די קרובות..זה לא נראה מתוקפנות אלא כחלק הנאה ממשחק אבל עדיין אני לא מצליחה לגרום לה להפסיק או לפחות להראות סימני הבנה…אני חושפת אותה לילדים, מקומות ציבוריים וומתעלמת ממנה כשצריך אבל לא בדיוק נראה שמזיז לה כי היא ממשיכה לנשוך…. מה אני יכולה לעשות כדי שארגיש שהיא מבינה והאם בכלל זה כדאי להתחיל מגיל כזה קטן ?
נעמה,
כל הכבוד על אימוץ גורה מגורל אכזר. לגבי הנשיכות, נראה לי שהגישה שלך בכיוון הנכון. במידה ועדיין לא קראת, ממליץ לקרוא את המאמר "חינוך גור לא לנשוך" שעוסק בדיוק בבעיה הזו. במידה ואת עדיין לא מסתדרת ייתכן וכדאי להזמין איש מקצוע שיראה את הגורה בסביבת החדשה וידריך אותך.
אשמח לעזור.
שיהיה בהצלחה,
אלון
היי אלון ,
מאוד התרשמתי מהמאמרים שלך היתי רוצה לדעת כמה דברים
היה לי פעם כלב רועה גרמני הוא היה קשור על רצועה של 6 מטר כל פעם שהיתי יוצא איתו הוא היה נושך את הרצועה וזה היה מאוד מתיש והיתי בן 9 בקיצור לא הסתדר מסרנו אותו לחבר של אבא שלי
כיום אני בן 11 ואני שוקל להביא רועה גמרני או רועה בלגי (מתלבט) אם אני מביא הכלב יהיה משוחרר בגינה ואני מאוד מפחד מכמה דברים :
1) אני מפחד שהוא יהרוס את הגינה
2) מפחד שהוא ישרוט את האוטו שנמצא בחניה
3) מפחד שהוא ינשך את הרצועה שאני יצא איתו
מתי להתחיל לאלף אותו
מצפה לתגובה עומרי…
עומרי שלום,
אני לא ממליץ לקחת כלב על מנת לשים אותו בגינה. כלב הוא יצור חברותי שרוצה לגור בחברת שאר חברי הלהקה (במקרה הזה – אתם הלהקה שלו). בידוד חברתי יכול לגרום לכלב לבעיות התנהגות מגוונות. רוב האנשים מחזיקים כלב בגינה כיון שהם מפחדים שהוא יהרוס את הבית, יעשה צרכים וכו'. ובכן, אם מגדלים כלב בצורה נכונה אין סיבה שבתוך הבית הוא לא יתנהג בצורה טובה. הגיל המתאים לתחילת אילוף, או יותר מדויק חינוך, הוא מהרגע שהגור הגיע הביתה. ככל שהגור יותר צעיר – יותר קל ללמד אותו כיצד להתנהג. עושים זאת ע"י חיזוק התנהגות רצויה והתעלמות מהתנהגות לא רצויה. ראה מאמר "הבסיס לחינוך כלב". רוב הגורים להוטים ללמוד והלמידה גם תחזק את הקשר בין הבעלים לכלב.
לסיום, חשוב מאוד שההורים יאפשרו לך להכניס כלב הביתה כיון שהם רוצים ואוהבים כלבים ולא קא משום שהם מאוד אוהבים אותך ורוצים לשמח אותך. בסופו של דבר כלב הוא בן משפחה לכל דבר.
שיהיה בהצלחה,
אלון
אלון תודה על התשובה המהירה ,
כנראה לא הבנת אותי אני מדבר על רועה גרמני ולא על פינצ'ר אני לא רוצה שהוא יהיה בתוך הבית זה רועה גרמני זה לא כלב קטן וגם לא קשור לזה לא נשמע לי הזיוני שרועה גרמני יהיה בתוך הבית
עומרי,
למרות שלא נראה לך, גם הפינצ'ר וגם הרועה גרמני דומים מאוד מבחינת הצורך שלהם בחברה. אין קשר בין גודל וסוג הכלב לבין העובדה שחברה היא אחד הצרכים הבסיסיים שלו. הבנתי אותך נכון ואני עדיין ממליץ לגדל את הכלב (גדול או קטן) בתוך הבית אם זה אפשרי.
בהצלחה,
אלון
אבל זה לא אפשרי אני רוצה שהוא יהיה בחוץ זה לא אומר שאם הוא יהיה בחוץ הוא לא יקבל יחס נראה לי שלא הבנו אחד את השני וחוץ מזה אשמח אם תענה לי מה לעשות לגבי זה שהכלב נושך את הרצועה זמן הטיול
עומרי,
במידה והכלב חי בחוץ מחוסר אפשרות שיחיה בבית אז לא לקשור אותו אלא לתחם אותו בתא רשת (צריך להקפיד שיהיה מוגן משמש וגשם). לקשירת כלב יש השפעות לא טובות על התנהגות הכלב כגון תוקפנות ויחס לא טוב לרצועה. כלב יכול לנשוך ולמשוך את הרצועה מהרבה סיבות(כמשחק, מחווה של דומיננטיות כלומר "מי קובע" ועוד). כמו רוב בעיות ההתנהגות, לימוד משמעת (בעיקר "רגלי") מאוד יעזור לפתור את הבעיה.
אלון
אלון שלום
שמי שרון ולאחרונה אימצתי גורה מעורבת שננטשה ברחוב. אימצתי אותה בגיל חודש וחצי (איני יודעת היכן היתה לפני כן) וכעת היא כבר בת כ-3 חודשים. עד לאחרונה נהגתי להשאיר אותה בתוך הבית בזמן שהייתי בעבודה (כ-10 שעות היעדרות לרוב) והיא עשתה את צרכיה בתוך הבית. בימים האחרונים התחלתי להשאיר אותה בחוץ, בגינה גדולה, לא קשורה. יש אזור מתוחם ומקורה בו יש לה אוכל , מים ופינה משלה. כך למעשה אין כל צורך גם לטייל איתה בחוץ, כי היא עושה את צרכיה בגינה.
לצערי היא לא ממושמעת ולמעשה עושה ככל העולה על רוחה. היא לא מפסיקה לנשוך (ניסיתי את כל השיטות האפשריות) ובבסיסו של עניין היא "בעלת הבית". כשאני כועסת עליה היא נובחת עלי חזרה… היא קופצת עלי ועל כל מי שמגיע הביתה, לא מקשיבה לי, הורסת דברים בבית, ובאופן כללי מתייחסת לצעקותיי ולכל כאל משחק. אני משאירה את דלת המרפסת פתוחה כשאני בבית כך שהיא נכנסת ויוצאת לגינה כראות עיניה. הדבר שהכי עצוב לי הוא שאני מבינה שהיא רוצה להיות איתי ולשחק איתי, אך הדרך היחידה שהיא מכירה לכך היא בנשיכות. וכשאני מנסה להפסיק את הנשיכות – אם ע"י געירות או התעלמות – היא הולכת ואני למעשה מבטלת כך את הקשר בינינו. אישית אני מרגישה תסכול מאוד גדול כי איני יכולה בעצם "ליהנות" ממנה – לשחק איתה, ללטף אותה וכולי. הכל מוביל לנשיכות וחוזר חלילה. אומרים לי שזה זמני ושהיא תירגע, אבל התסכול והכעס על ההתנהגות שלה גורמים לי (ולה כאמור) לא לרצות להיות איתה כלל. נמאס לי מהנשיכות וקריעות הבגדים וכואב לי כי אני יודעת שהיא פשוט מנסה "להתחבר איתי" בצורה היחידה שהיא מכירה… אני שוקלת ברצינות למסור אותה, בצער רב.
אשמח לעזרתך
בתודה מראש
שרון
שרון,
אני מניח שקראת מאמרים שאמורים לעזור לך לחנך את הגורה ובכל זאת נראה כאילו לא ממש הולך. דעתי היא שכדאי לך להזמין עזרה מקצועית. שמישהו יבוא ויראה את שתיכן בביתכן על מנת לראות את הגורה ואותך ואת האינרקציה שלה איתך ואם הסביבה. בכל מקרה אל תחכי כיון שככל שהיא תתבגר ההתנהגויות הלא טובות רק יתחזקו ויהיה יותר קשה לחנכה. בגיל 3 חודשים עדיין לא מאוחר וזהו גיל מעולה להתחיל אבל נראה לי שתזדקקי לעזרה.
אשמח לעזור,
אלון
שלום אלון
רוב תודות על התשובה המהירה.
חג שמח
שרון
אלון שלום,
יש לנו גור פודל טוי, עכשיו בן אבעה וחצי חודשים. לקחנו אותו בגיל 3 חודשים מבית שם הוא היה עם אמא ואחים שלו. לאחר כשבועיים שהוא היה אצלינו בבית וקיבל את החיסון משושה השני התחלנו להוציא אותו החוצה. בהתחלה הוא יצא וטייל, אבל לאט לאט התחיל לפתח פחד מלצאת החוצה ועכשיו לא מוכן לצאת כלל. כרגע אנחנו לוקחים אותו על הידיים מהבית לדשא שם הוא עושה את הצרכים שלו ומיד מושך לכיוון הבית. מה אפשר לעשות כדי לעזור לו להתמודד עם הפחד?
(ניסינו לפתות אותו עם אוכל וצעצועים, אבל הוא לא מצליח להתרכז בהם, רק מושך הביתה.)
ג'ני
ג'ני,
אתם צריכים להיות אסרטיביים ולא לוותר לו. עדיף לא לקחת אותו על הידיים אלא לקחת אותו עם רצועה. גם אם הוא מתנגד ולא רוצה – לא לוותר. כמובן שלא להשתמש בכוח מופרז, פשוט למשוך משיכות חדות וקצרות ולא "לגרור" אותו. תשתדלו ללכת באותו מסלול כל יום. אל תנסו לפתות אותו בעזרת צ'ופרים אלא תישתדלו להפוך לו את הטיול לחוויה כיפית. לדוגמא תשחקו איתו, תלמדו אותו דברים, תצ'פרו אותו (לא על מנת למשוך אותו לטיול אלא כשהוא כבר בטיול והולך איתכם). יש חשיבות רבה מאוד לאחידות ולעיקביות שלכם. במידה ולא תוותרו וכול בני המשפחה יפעלו בצורה זהה אתם תיראו שההתנהגות תשתנה. דבר נוסף תנסו לחשוב מה מפחיד אותו בטיול. במידה וזה כלבים אחרים – חשוב מאוד לחשוף אותו הרבה לכלבים אחרים, במיוחד גורים. במידה וזה מכוניות/אופטובוסים או רעשים מסוימים – תתחילו באזורים יותר שקטים ומוגנים ולאט לאט תגדילו את תחום הטיול. באופו כללי ברגע שהוא ירגיש בנוח במסלול הטיול הקבוע – תתחילו להרחיב ולהגדיל אותו על מנת שהוא יקבל ביטחון. במידה ואתם מבצעים את ההוראות ואין התקדמות או שינוי – אל תחכו ותיפנו לעזרה מיקצועית.
שיהיו טיולים מהנים לכם ולגור,
בהצלחה,
אלון
תודה על התשובה,
הבעיה שהוא לא מפחד ממשהו מסויים, אין לו בעיה ספציפית עם כלבים או מכוניות. ברגע שהוא נמצא בחוץ קשה לו להתרכז במשחק, הוא לא יוצר קשר עין בשביל לשחק, לא מגיב לבשר, לא מרחרח, רק מושך הביתה… יש לו רגעים של "צלילות" בהם הוא מתעניין בסביבה, ואז בבת אחת הוא נעלם. איך במצב כזה אפשר להחזיר לו את הריכוז?
ג'ני,
משהן מלחיץ אותו, אתם לא יודעים מה. הוא חייב לקבל ביטחון. את הביטחון הוא יקבל קודם כל מכם. ברגע שאתם תהיו מאוד אסרטיביים ובטוחים בעצמכם זה יעזור לו להתגבר על מה שמפחיד אותו. רחמנות (בכל ובמגע) רק תעודד אותו בהתנהגות הזו. הוא צריך להבין שאין אפשרות שהוא לא יצא החוצה ומצד שני לנסות לחבר לו את היציאה עם חוויות חיוביות. אם תאמינו ותפעלו בהתאם למה שכתבתי – כל הסיכויים שזה יילך וישתפר.
בהצלחה,
אלון
אלון שלום,
התרשמתי מאוד מהמאמרים שלך וצורת כתיבתך אז החלטתי לפנות אליך בדרך זו לאחר שכבר עייפתי מלחפש תשובות אצל חברים קרובים בעלי כלבים. מצאתי גורה קולי מעורבת בגיל חודש כרגע היא בת חודשיים וחצי, ובמהלך החודש הזה אין לי ספק שאני עושה טעויות באילופה על ימין ועל שמאל . הבעיה עם הכלבה שהיא נושכת נשיכות קטנות אבל מעצבנות ביותר ולפעמים גם מכאיבות ואני בכל העת ניסיתי לגרום לה להפסיק אך ללא הצלחה השיא הגיע לכך כשהכלבה התחילה לחשוף שיניים אלי ולתקוף אותי כשהענשתי אותה על ידי מכה באפה על מנת שתפסיק לאכול כל מיני דברים מהרחוב במלך הטיולים היומיים שלה – מה לפי דעתך אני יכול לעשות בנידון???? או שכבר מאוחר מדי והנזק נעשה – היא תמיד תרצה לתקוף?
למעשה אני מרגיש שנקשרתי אליה מאוד ולא ארצה למסור אותה לכן אני פונה אליך שאולי אתה בתקווה תעזור איך לשנות את המצב איליו נקלענו.
יואב.
יואב,
לגבי הנשיכות (ממשחק) אין לי מה להוסיף מעבר לכתוב במאמר חינוך גור לא לנשוך. לגבי התוקפנות – לא מאוחר מדי אבל מאוד הייתי ממליץ לך להיעזר במאלף מקצועי על מנת שיבצע איבחון של הגורה וידריך אותך כיצד לנהוג בהתחשב במה שראה. בכל מקרה הענשה על ידי מכה באף אינה הדרך והיא רק תיגרום נזק הן לאופי הגורה והן למערכת היחסים ביניכם וגם לא תלמד אותה כלום. על מנת שלא תאכל דברים ברחוב אמור לה "לא" + משיכה חדה (אך לא חזקה) ברצועה ומיד להרפות. חשוב לדאוג לה לצעצועים על מנת שיהיה לה במה להתעסק עם הפה.
לסיכום – אל תוותר על הגורה פשוט צריך ללמד אותה איך להתנהג, בהצלחה,
אלון
אלון שלום,
קיבלנו למשפחה לפני כמה זמן גור רועה גרמני גזעי,בן חודשיים ושלושה שבועות בערך. הגור משוחרר בחצר זוהי חצר גדולה ויש לו הרבה מקום, יש לי כמה שאלות לגבי הגור:
1.הגור עד עכשיו היה משוטט לו בחצר בחופשיות בזמן היום,כמובן שאנו לוקחים אותו לשלושה טיולים ביום, ובלילה היינו מכיניסים אותו למחסן וסוגרים לו את הדלת כדי שיילך לישון, יש לו שם דיי הרבה מקום וזה נראה לנו בסדר, לאחרונה בעלים של כלב אחר העיר לנו ואמר שזה יכול לגרום לתוקפניות ואגרסיביות של הגור בעתיד אם נסגור אותו בתוך המחסן בלילה, מה אתה מציע?
2. מתי אתה מציע שכדי להתחיל בתהליך האילוף?
3. הגור לא אוהב לצאת לטיולים, כל פעם שיוצאים מהשער לאחר כמה צעדים הוא נעצר ושמאצים בוא להמשיך עם רצועה, הוא קצת בוכה אך לאחר כמה מטרים הוא ממשיך בלי בעיה כל הטיול, אך מדי פעם מנסה למשוך אחורה ולחזור הביתה, האם זה נורמלי, מה אתה מציע לעשות?
4. הגור נושך הרבה עד עכשיו לא עשינו משהו רציני בעניין אך לאחר שקראתי תא המאמר בנושא נתחיל להשתמש בשיטה של ההתעלמות לדקה שתיים, תוך כמה זמן בערך הוא יפסיק לנסות לנשוך?
דרך אגב תודה רבה למאמרים הם עזרו לנו מאוד עד עכשיו
אייל
איל,
להלן תשובותי:
1) אישית אני מאוד נגד לבודד כלב משאר הלהקה (אתם). קח בחשבון שכלב הוא יצור חברותי ולכן הוא זקוק לחברה על מנת להתפתח לכלב בריא נפשית. הבידיד יכול לגרום לכל מיני בעיות כמו חששנות (שיכולה להתבטא גם בתוקפנות), טריטוריאליות ועוד. הייתי ממליץ לכם להכניס אותו הביתה ולגדל אותו כחלק מהמשפחה.
2) מה שנקרא בלשון העם "אילוף" מתחלק לשניים: חינוך לכללי התנהגות נאותים בבית וברחוב – זה צריך להתחיל מהרגע שהוא הגיע הביתה. החלק השני הוא ללמד את הגור להבין ולציית לפקודות בסיסיות כמו שב, רגלי, הישאר וכו'. אני ממליץ להתחיל בגיל צעיר – בדרך כלל 3 חודשים. לשני החלקים הללו צריך להוסיף דבר נוסף שלדעתי הוא הדבר החשוב ביותר שצריך לתת לגור בשבועות והחודשים הראשונים של חייו וזה לחשוף אותו לעולם מסביב. כפי שמוסבר במאמר "האם לחשוף גור שאינו מחוסן ?" חוסר השיפה יכולה לגרום לבעיות התנהגות שנובעות מפחד וחוסר ביטחון.
3) זה נובע מחוסר חשיפה. כפי שצינתי – אתם חייבים לחשוף אותו כמה שיותר לעולם מסביב: אנשים, כלבים, מכוניות וכל מה שסובב אותנו.
4) זה תלוי גם באופי הגור וגם עד כמה אתם נוהגים בצורה אחידה ועיקבית.
לסיכום – חשיפה, חשיפה, חשיפה והיפכו אותו לחלק אינטגרלי מהמשפחה על מנת שהוא יתפתח להיות כלב בריא נפשית.
שיהיה המון בהצלחה,
אלון
שלום רב, יש לי כלבת פודל טוי בת 8 שבועות. מתוקה אמיתית. לאחרונה היא החלה לנשוך את כולנו אך בעיקר את בנותי הקטנות. אנחנו צועקות "אייי" בקול גבוהה וצועקות לא אך לא מזיז לה. קניתי לה משחקים ואני נותנת לה משחקים כל פעם שנושכת. מה עוד לעשות בבקשה ? אותי היא כמעט ולא נושכת, היא ממש כנועה איתי כמו פודל אמיתי. נעמי
נעמי,
מעבר לאמירת "איי", הבנות צריכות להתישר לשלב ידיים ולהפנות לה את הגב או בקיצור להתעלם. מצד שני ברגע שהיא מתישבת ומפסיקה לנשוך להגיד לה טובה ולתת לה חיזוק: לשחק איתה עם צעצוע/כדור שהיא אוהבת או לתת לה משהו טעים. ראי מאמר "חינוך גור לא לנשוך" . כמו כן שימי לב שהרבה פעמים ילדים קטנים מתלהבם או עושים תנועות פתאומיות ש"מדליקים" את הגור, כלומר תדריכי את הבנות להיות רגועות במידת האפשר ליד הגורה. במידה וזה לא הולך תזמינו איש מקצוע הביתה על מנת שיראה את הגורה והבנות וידריך אתכן בבית.
בהצלחה ותהנו מהמתוקה,
אלון
שלום אלון,
יש לי כלב בן 11 חודשים מעורב קטן אנחנו נוהגים להשאיר אותו בחוץ במהלך הלילה גינה יחסית קטנה על מנת שלא יעשה את צרכיו בתוך הבית.. האם זה בסדר?
ענבל,
לדעתי מקומו של הכלב (גם בלילה) בתוך הבית. במידה והוא עושה צרכים בתוך הבית בלילה צריך לטפל בזה ולגמול אותו מהמנהג.
בהצלחה,
אלון
היי אלון,
השבוע הבאנו גור האסקי בן חודש ולפי מה שהבנתי זה מוקדם מדי להפריד אותו מאמו.
רציתי לדעת אם יש משו שאנחנו נוכל לעשות כדי למנוע את הבעיות התפתחות שהזכרת במאמר?
יש לי חבר עם גורה בת חצי שנה הפגשנו בניהם אבל הוא עוד קטן מדי בשביל לשחק איתה נראה כאילו היא מכאיבה לו וצריך כל הזמן להשגיח שלא תכאיב.. יש עוד מה לעשות בנידון?
עידן,
גיל אופטימלי להפרדה מהאמא והאחים/אחיות הוא בין 6-8 שבועות. בגיל הזה חשובה מאוד האינטרקציה עם האמא ושאר השגר ואין צורך להפגיש אותו עם עוד כלבים. כמו כן מתחילים בהרגלה לאנשים מכל המינים, הגילים והצבעים. המשך החשיפה והסוציאליזציה יעשה אחרי שהגור הופרד מאימו ואז גם נפגיש אותו עם עוד כלבים גורים ובוגרים.
בהצלחה,
אלון
שלום אלון,
האתר שלך נהדר! אימצתי לפני שישה ימים גור מתוק והעצות והמאמרים מאד מאד עוזרים לי לטפל בו. אז קודם כל תודה רבה 🙂
הגור מזן פקינז מעורב ויהיה בן חודשיים ביום ראשון. אני מטפלת בו במסירות רבה ומנסה לדאוג לכל מה שהוא צריך תוך כדי למידה וקריאה רבה בנושא. בחודש זה אני בחופש מעבודתי ולכן החלטתי לאמץ אותו בתקופה זו, הבעיה היא שבעוד שבועיים אני נוסעת לחו"ל לשבוע (טיסה שנקבעה מראש כמובן) ואני חוששת מאד להשאיר אותו במיוחד לאחר מה שקראתי שזו תקופה קריטית בהתפתחותו, לא הייתי רוצה שייחרט לו פחד או תחושת נטישה. האפשרויות הן לתת אותו להשגחה למשפחה שבה נולד וכך יהיה עם אמו, או להשאיר אותו אצל הוריי (שגרים בבית נפרד מרחק שעה נסיעה ממני)
האם תוכל להציע לי איך לעזור לו לעבור את השבוע בדרך הטובה ביותר?
רויטל,
שתי האפשרויות נראות לי בסדר. מציע לך בשבועיים שנותרו להשאיר אותו במקום בו תבחרי מספר פעמים לזמנים הולכים וגדלים תוך מתן דגש שתהיה לו חוויה נעימה וכשתסעי הוא כבר ירגיש בנוח במקום בו בחרת.
בהצלחה,
אלון
הי אלון,
תודה על התשובה הקודמת. כיוון שאתה מאד מכוון לצדדים המוסריים וההתנהגותיים שבגידול כלב יש לי שאלה מוסרית: אם הכלב הוא יצור שחי בלהקה, האם אין זה "צער בע"ח" להפריד אותו מאמו ומאחיו? או אולי יש בכך תועלת עבורו? האם עדיף לגדל שני כלבים יחד או שמספיק להם לגדול יחד עם אדם/או משפחה? במידה והכלב/גור חי בחברת אדם אחד בלבד – עד כמה זה קריטי להתפתחותו לדאוג לו לחברת כלבים אחרים?
רויטל,
הכלב עבר תהליך של מאות ואלפי שנים של ביות והרגלה לחיות בחברת בני אדם. ההפרדה מהאמא והאחים היא לא אידיאלית אבל אם נעשית מעל גיל 6-7 שבועות אין בה נזק לגור והוא מתאקלם במהירות בביתו החדש. כלבים שמסתדרים יחד יהנו לגדול בבית אחד אבל לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לגדל יותר מכלב אחד. רוב הכלבים בעולם גדלים בבית ללא כלבים נוספים. כל עוד הם נחשפים ויש להם אינטרקציה מגיל צעיר עם כלבים אחרים אין עם זה בעיה. לגבי כלב שגדל בבית בחברת אדם אחד בלבד – אין שום בעיה כל עוד הכלב נחשף מגורות לעוד אנשים מכל הסוגים (ילדים, גברים, נשים…).
מקווה שעניתי לך,
אלון
שלום שמי נטלי,
אני ובעלי אימצנו כלב שמצאנו והוא בן חודש בדיוק, הגור הגיב היטב לבית שלנו והוא היה מאוד פעיל.. קראתי מספר מאמרים על הפרדת גורים לפני גיל חודשיים ואני מאוד לחוצה לגבי זה בקשר להתפתחות הכלב.
היום הכלב בניגוד לשאר הימים היה מאוד סגור ונראה עצוב ולא יצא מהמיטה שלו כלל מלבד לאכול ולעשות צרכים. רציתי לדעת מה עליי לעשות.
תודה והמשך יום טוב
ייתכן והוא פשוט לא מרגיש כל כך טוב. אם גם מחר יהיה כך ממליץ להתיעץ עם וטרינר.
בהצלחה, אלון
שלום וברכה
אימצו גור רועה גרמני הן חודש וחצי. מאז שהגיע אלינו קצת יותר מ 24 שעות, הוא לא אוכל כלל. הוטרינרית שלנו נתנה לו כדור לתילוע לפני כן. אנחנו דואגים. האם זו התנהגות נורמלית בשל הפרידה מאימו? מה לעשות? על תשובתך אודה. יונית
יונית,
דברו עם המגדל שממנו קניתם, בררו לגבי האוכל והתיעצו עם הוטרינר. לדעתי כל עוד הוא שותה ולא נראה אפאטי ייתכן שזה מהשינוי (הדרסטי) בסביבה.
בהצלחה,
אלון
היי קיבלתי גור ציוואווה בן 3 חודשים הוא אצלי כיומיים עושה צרכים אוכל ושותה כמו שצריך אבל מאוד לחוץ ומפוחד מאנשים הוא מסתגר בפינות ורועד מדי פעם לדעתי הוא עבר טראומה לפני שהגיע לידיי מה לעשות במקרה כזה ?
רחל,
יכול להיות שפשוט לא נחשף כמו שצריך בשבועות חייו הראשונים. הוא רק יומיים אצלך, תני לו זמן. תתחילי בחשיפה הדרגתית: תחילה לבני המשפחה, אחר כך אורחים קבועים שבאים הביתה ובהדרגה ליותר ויותר מקומות ואנשים. מה שחשוב זה לעשות זאת בהדרגה ותוך התחשבות ביכולת של הגור ושהחוויות יהיו חיוביות. לתדרך אנשים לא ליזום איתו קשר אלא לתת לו ליזום את הקשר. כמו כן – הרבה טיולים וחשיפה בחוץ כולל כלבים.
נקודה אחרונה – יש נטייה להרים כלבים קטנים הרבה על הידיים. עדיף להימנע מזה כי כשמרימים אותו הוא מאבד שליטה ולא יכול לקבוע מה הוא רוצה.
אם את לא בטוחה או לא רואה התקדמות מיום ליום – ממליץ להזמין מאלף שידריך אותכם באופן אישי בביתכם.
בהצלחה,
אלון
שלום רב , נהניתי מהמאמר מאוד !
רציתי לדעת מה לעשות , יש לי גור בן כמעט שלושה חודשים והוא צורך המון תשומת לב , קיימים סיטואציות שאנחנו צריכים לקשור אותו מחוץ לבית בסביבה מאוד מאוד נוחה לכלב ( מלונה מרופדת, מים ואוכל, שטח רב ודשא ) אבל הוא לרוב מתחיל ליילל ולבכות . הוא איתנו כבר שלושה ימים ובלילות הוא ישן איתי בחדר בינתיים . מה דעתך? צריך להרגיל אותו לישון בחוץ ? הוא בכל זאת בשלבים של התפתחות.
דויד,
למה להרגיל אותו לישון בחוץ ? כלב הוא יצור חברותי ולכן מקומו בתוך הבית איתנו. בידוד חברתי רק יגרום לבעיות. במקום לקשור אותו בחוץ כשאתם זקוקים ל"טיים אאוט" – דאגו שיוציא מספיק אנרגיה ואפשר גם להיעזר בתיחום בתוך הבית (כמו גדר גורים) ליצור טיים אאוט בבית.
בהצלחה,
אלון
שלום נהניתי מאוד מהמאמר
יש לי כלב מסוג רועה בלגי בן 4 וחצי חודשים הוא עדיין מפחד לא זז מהמיטה שמלטפים אותו הוא מוריד הראש הוא אצלי שבוע כמה זמן לוקח להרגל לבית שלו
מאזן,
במידה ורק הגיע אליכם – תו לו כמה ימים להתרגל לסביבה ולמשפחה. כמה זמן – מאוד תלוי בגור ובמה שעבר עליו עד שהגיע אליכם. במידה והוא כבר כמה שבועות אצלכם – זה לא תקין וכדאי לפנות למאלף/מאלפת שיראה אותו.
בהצלחה,
אלון
קראתי כמעט את כל שאמרת ויש לי שאלה כללית, לי יש כלב מסוג בלגי מלינואה כלב עוד חודש בן שנה כלב מאוד חכם מקשיב לי ולהרואות שלי עונה לפקודות , לא מפחד כלב מאוד אמיץ ובמיוחד כלפי בעליו שזה כולל תקיפה הגנה פקודות וכו' , הבעיה שהבחנתי בכלב זה שהוא יחסית לגודל ולגיל שלו אינם תואמים זאת אומרת שהוא צריך להיות יותר גדול בגיל שבמצב הקיים לעומת כלבים בני 7 חודשים יותר גדולים ממנו הוא די קטן אבל מבחינה שלמות וצורה הוא שלם לגמרי , הוא אוכל אוכל הכי טוב והכי מתאים לגזע שלו מטופל כמו שצריך וכו' אם אפשר לדעת מה הסיבה שכלב לא גודל אשמח לדעת
מציע שתתיעץעם הוטרינר שלך…
היי אלון יש לי גור בן 4 חודשים יצאנו איתו לכמה טיולים ושמנו לב שהוא מפחד מכלבים איך לגמול אותו מזה?וגם אנחנו לפעמים הולכים למקומות בלעדיו והוא נובח שאנחנו הולכים(השכנים כבר מתחילים להתלונן )הוא נובח חצי שעה ואז כנראה נרדם…….יש שלב מסוימים שהוא ילמד לא לנבוח שאנחנו הולכים?ואולי הוא מפחד בגלל שהוא בכלוב ונובח
אשמח לתשובה מהירה תמר
הי קיבלנו היום גורה בת חמישה שבועות כולה רועדת איך אני מוודאת שתגדל להיות בטוחה ובריאה
שון,
הרבה חום ואהבה, סבלנות ובהמשך הרגלה לעולם (חשיפה) בצורה הדרגתית. במידה וזה גור/כלב ראשון – רצוי מפגש הדרכה עם מאלף/מאלפת.
כמובן – בדיקה אצל הוטרינר לוודא שבריאותית היא בסדר.
בהצלחה,
אלון
היי
באיזה גיל גור מתחיל לנבוח ? מתי העיניין של הנביחות מתחיל להתפתח ?
נוף,
קולות ראשונים בגיל שבועיים/שלוש. נביחות – 7-8 שבועות. כמובן שהנביחות משתנות ככל שהגור גדל.
אלון
אם עד עכשיו שהוא בן 4 וחצי חודשים הוא לא נובח .
בגיל 4 וחצי חודשים הכלב יכול להתחיל פתאום להתחיל לנבוח ? או שזה נדיר?תודה על התגובה המהירה וואו
תודה ממש מעניין
אני מתעניינת בגורה שאח שלה נולד מת והיא הגורה היחידה בשגר
היא כמובן גדלה עם אמא שלה
אך האם זה יכול לפגוע בהליך הסוציוליזציה שלה?
טל,
ייתכן ויכול לפגוע כי לא יהיו לה אחים/אחיות לאינטרקציה אבל מאמין שנוכל לפצות על זה במידה רבה במפגשים עם גורים/כלבים אחרים כשתופרד מאמא.
בהצלחה,
אלון
שלום, תודה התרשמתי מאוד מהכתבה ואני מעוניינת לשאול שאלה שקשורה לרועה גרמני, לבן שלי יש רועה גרמני, זכר שהוא עכשיו בן שנה וחצי והוא לא משתין לסמן טרטוריה בכלל וגם כשהוא משתין כדי לעשות את הצרכים שלו הוא משתין בלי להרים רגל, הוא לא עבר שום טראומה שידועה לי, הכלב נמצא אצלו מאז היותו בן חודשיים, האם יש בעיה עם המצב?
אין שום בעייה, יש זכרים רבים שלא מרימים רגל. כמובן יכולה להיות גם סיבה פיזיולוגית שמקשה על הרמת הרגל אבל את זה רצוי לשאול בביקור הבא אצל הוטרינר.